שינויים בנימים המספקים דם במוח - שינויים מיקרווסקולריים - הקשורים לגיל ולמחלות הינם ממצא שגרתי במרבית האנשים הסובלים מירידה קוגניטיבית תלוית-גיל ושיטיון (דמנציה). עם זאת, התפקיד של שינויים אלו בשלבים המוקדמים - שהם אולי בני מניעה - בתהליך הפגיעה הקוגניטיבית אינו מובן די הצורך. זיהוי הגורמים שמשפיעים על בריאות והזדקנות נימי המוח ועל תפקוד קוגניטיבי הוא הכרחי כדי לפתח גישות חדשות לטיפול ומניעה של פגיעה קוגניטיבית תלוית-גיל ושיטיון. מטרות המחקר היו לאפיין את הקשר בין השינויים בנימי המוח לפגיעה קוגניטיבית תלוית-גיל ולתזונה ולזהות מנגנונים תוך-תאיים האחראיים לשימור בריאות והזדקנות הנימים במוח. כמו כן ביקשנו לבחון על חולדות מערכת בלתי פולשנית שפיתחנו למדידת שינויים מיקרווסקולריים במוח באמצעות שיטה הידועה כספקטרוסקופיה באור אינפרה-אדום. במסגרת המחקר בחנו את השפעתם של התערבות תזונתית, יתר לחץ דם ותרופה ניסיונית להאטת הזדקנות קוגניטיבית על מדדים אנטומיים, פיזיולוגיים, מולקולריים וקוגניטיביים. גילינו כי הזדקנות טבעית קשורה בירידה משמעותית בצפיפות הנימים ברקמת המוח. מדדים אנטומיים של צפיפות הנימים במוח הייתה קשורה באופן מובהק בנפח דם שנמדד כאשר החיות היו בחיים. במקביל לשינויים אלו נצפו ירידה בתפקוד קוגניטיבי עם ההזדקנות וכן שינויים בביטוי גנים שונים החשובים לתפקוד מוחי וסקולרי. כמו כן, השינויים התזונתיים האטו את קצב ההידללות של הנימים ושימר את התפקוד הקוגניטיבי. השימור המיקרווסקולרי היה בהיקף דומה לזה שנבע מטיפול תרופתי. ממצאים אלו עשויים להצביע על כך כי פגיעה במחזור הדם המיקרווסקולרי במוח היא גורם מוקדם להזדקנות מוחית וקוגניטיבית. אף שהממצאים מעודדים, וטכנית ניתן ליישם את הטכניקה בבני אדם, יש לפתח ולתקף מערכות המתבססות על הטכניקה הנחקרת לשימוש אבחוני בבני אדם.