על אף שכמעט כל הלימודים מתרחשים בין כתלי הכיתה, מרבית המחקרים העוסקים בבעיות משמעת והישגי תלמידים השמיטו את הכיתה מהמחקר ובכך שרטטו תמונה חלקית עם מסקנות מוטות. אם כן, מטרות מחקר זה לחקור את מורכבות האקלים המשמעתי בכיתה ואת הקשר שלו להישגי תלמידים. עבור המחקר נבנה קובץ נתונים ייחודי המורכב משילוב קבצים מנהלתיים ממשרד החינוך עם קבצים מהרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) שאחראית על מבחני המיצ"ב. המדגם למחקר מורכב מכ-4,000 תלמידים אשר נבחנו במיצ"ב בכתה ח' בשנת 2009 ונבחנו בעבר כשהיו בכתה ה' בשנת 2006. התלמידים למדו בכיתות ובבתי ספר ממלכתיים עבריים, ממלכתיים דתיים וערביים. התברר כי קיימים כמה מאפיינים של כיתות ושל בתי ספר המסבירים הבדלים בין כיתות ברמת בעיות המשמעת: השונות ברקע הסוציו-אקונומי של התלמידים בכתה, הרמה בה תלמידים תופסים את יחס המורים כבלתי הוגן וממוצע ההישגים הקודמים של התלמידים בכיתה. כמו כן, ככל שמדיניות המשמעת בבית הספר נוקשה יותר כך יש פחות בעיות משמעת בכיתות באותו בית ספר. בנוסף, התגלה כי רמת בעיות המשמעת בבתי ספר ערביים ודתיים נמוכה יותר מזו שבבתי ספר יהודים לא-דתיים. רמת הפרות המשמעת בכתה קשורה באופן שלילי להישגי כלל התלמידים בכיתה וזאת ללא קשר להתנהגות שלהם עצמם ולהישגיהם הקודמים, וזאת גם אם לוקחים בחשבון מאפיינים נוספים של הכיתה כגון גודל, חלוקה מגדרית ועוד. בנוסף, השוונו שתי תפיסות של אקלים משמעתי: הראשונה מדגישה פיתוח משמעת עצמית בקרב התלמידים והפנמה של נורמות בית ספריות (אקלים מעודד לימודים) והאחרת מדגישה ציות ואכיפה חיצונית של הכללים (אקלים מעודד אכיפה). שני סוגי האקלים מתקשרים לשני סוגי משמעת בקרב תלמידים – משמעת מוסרית, המונעת מהרצון להצליח בבית הספר, ומשמעת התנהגותית, המונעת מהרצון להימנע מענישה. מהניתוח עלה כי רק אקלים מעודד לימודים בכיתה קשור חיובית להישגים. לבסוף, מצאנו שבכיתות עם אקלים המעודד לימודים פערי ההישגים בין בנים לבנות מצטמצמים בעוד שבכיתות עם אקלים המדגיש אכיפה פערי ההישגים גדלים, בעיקר כי הישגי הבנים הולכים ונחלשים ככל שיש דגש גדול יותר על אכיפה. אם כן, המחקר מדגיש כי האקלים המשמעתי בכיתות קשור באופן חזק להישגי התלמידים. מסקנה נוספת העולה מהמחקר היא שאקלים מעודד לימודים יעיל יותר בשיפור הישגים בהשוואה לאקלים מעודד אכיפה וזאת מעל ומעבר למאפיינים ולנטיות הייחודיים של התלמיד. לבסוף, נמצא כי האקלים המשמעתי בכתה לא קשור באופן זהה להישגים של כלל התלמידים בכתה ויכול להגדיל או לצמצם פערי הישגים בין תלמידים. המחקר נערך בשיתוף עם ד״ר כרמל בלנק.