מחקר זה מתמקד בסיפורם של המוני היהודים שחיו ומתו בגטו ורשה בין אפריל 1942 למחצית שנת 1943 ועוסק באירועים שהתרחשו בגטו בתקופה זו. אמת, עשרות חיבורים ומאות מאמרים הוקדשו לבחינת היבטים שונים של גטו ורשה, והם מהווים תרומה משמעותית להבנת דפוסי החיים שהתקיימו בגטו הגדול ביותר שהוקם על ידי גרמניה הנאצית. עם זאת, מחקרים אלו נטו להגביל את הדיון בחיי היהודים עד לקיץ 1942, כאשר מרבית יהודי הגטו – כ-300 אלף במספר – נשלחו לטרבלינקה, על אף שעשרות אלפי יהודים המשיכו לחיות ולמות בו גם חודשים ארוכים לאחר מכן. זאת ועוד, המחקר שעסק בתקופות המאוחרות יותר בקיומו של גטו ורשה התמקד בסיפור המרד והתעמק בחברי תנועות המחתרת תוך הזנחת גורלם של עשרות אלפי היהודים שחיו בגטו טרם מרד גטו ורשה ובמהלכו. אופן תחימת הדיון החשוב בחיים החברתיים, תרבותיים, משפחתיים ודתיים של יהודי ורשה בקיץ 1942 הותיר חלל מחקרי עצום בתולדות יהודי ורשה. כך למשל, שאלות רבות נותרו ללא מענה ובכללן: מה היו דפוסי ההתארגנות והחידלון של החברה היהודית לנוכח תודעת המוות? כיצד התנהלו חיי היהודים הן בספרה הפרטית – משפחתית ואישית – והן בזו הציבורית – דתית, תרבותית, פוליטית ועוד – בחודשים האחרונים לקיומו של הגטו? אילו שינויים חלו במבנים החברתיים שהתקיימו ונוצרו בגטו לאורך החודשים שלאחר ימי הגירוש הגדול והאם התגבשו בו מעמדות חדשים? כיצד התנהלו חייהם של עשרות אלפי היהודים שלא השתייכו לאי"ל (הארגון היהודי הלוחם) או לאצ"י (הארגון הצבאי היהודי) ערב המרד ובמהלכו? האם ניתן לדבר על גורל אחד משותף לכלל אוכלוסייה זו? האם יהודים אלו הבינו את משמעות המרד ותמכו בו, או שמא ראו בו את הסיבה לאובדנם? והאם נכון בכלל ליצור חלוקה דיכוטומית כל כך בין הארגונים הלוחמים ושאר יהודי הגטו? מחקר זה מתמודד עם שאלות אלו ורבות אחרות, תוך שימוש בתשתית מחקרית ענפה, ועל בסיס ניתוח מאות מסמכים ובהם מקורות יהודיים, גרמניים ופולניים כמו גם תיעוד ויזואלי. על בסיס מקורות אלו, מחקר זה מוכיח כי המוני הציבור היהודי היו חלק מרכזי בסיפורו של גטו ורשה לאורך כל שנות קיומו וכך גם בחודשים האחרונים, עת אבד בסערת גירוש, רצח ושריפה. עיון בדפוסי חייהם, במצוקותיהם ובתקוותיהם של עשרות אלפי היהודים שהמשיכו לחיות עד לימי המרד ובמהלכם חושף היבטים רבים שלהם לא ניתנה הדעת בעבר. זאת ועוד, המחקר גם מאפשר דיון ממשי במציאות הנוראה ששררה בגטו בימי המרד ובכללה בגורל של היהודים שהסתתרו ברחבי הגטו, ובכך הוא פורט לפרטי פרטים חלק משמעותי וחשוב בגורל יהודי גטו ורשה בחודשים האחרונים לקיומו שטרם זכה להתייחסות מקפת עד עתה. הספר "גטו ורשה – הסוף", בהוצאת יד-ושם, שנכתב על בסיס המחקר, זכה בפרס שזר לשנת תשע"ח (2018).