הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) מאופיינת במחשבות טורדניות (חוזרות ונשנות) ופעולות כפייתיות. המחשבות הטורדניות הן דחפים או דימויים שנחווים כחודרניים וגורמים למועקה וחרדה. הפעולות הכפייתיות הן התנהגויות חוזרות (כגון שטיפת ידיים, סידור, בדיקות) או נפשיות (כגון תפילה וספירה) שהמטופל מרגיש שהוא מוכרח לבצע בתגובה לחוקים פנימיים נוקשים או למחשבה טורדנית. בסופו של דבר המטופל מכיר בכך שהמחשבות הטורדניות והפעולות הכפייתיות הן מוגזמות או בלתי הגיוניות, גורמות למתח רב, דורשות זמן רב, ומפריעות משמעותית למהלך החיים התקין. OCD שאינה מגיבה לטיפולים המקובלים, תרופות וטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), נחשבת להפרעה פסיכיאטרית חמורה שמובילה לירידה בתפקוד. בעבר הציעו מחקרים טיפולים לכריתת מסלולים עצביים הקשורים לפתופיזיולוגיה של ההפרעה. בשני העשורים האחרונים הוצע גירוי מוחי עמוק (DBS) כטיפול נוירוכירורגי חלופי ב- OCD חמורה ועמידה לטיפול. טיפול זה כולל ניתוח שבו משתילים אלקטרודות בעומק המוח המחוברות לקוצב שמושתל מתחת לעור באזור בית החזה או הבטן. כאשר הקוצב מופעל הוא מייצר פעימות חשמליות הנשלחות אל המוח ומפחיתות את האותות החשמליים שגורמים לתסמינים. הוא מכוון על ידי הרופא המטפל, בהתאם למצבו הקליני של המטופל. היתרון הבולט של טיפול זה לעומת כריתת מסלולים עצביים הוא היותו הפיך. כלומר, אם הוא לא יעיל או שהוא גורם לתופעות לוואי, ניתן להפסיקו ולא נגרם נזק לרקמת המוח. האתגר המרכזי בו הוא לגרום לגירוי מוחי בעל השפעה קלינית אך לא לגרות אזורים מוחיים שלא קשורים להפרעה. אצל חולי OCD (וגם אצל חולי פרקינסון) הגירוי החשמלי מכוון אל אחד מגרעיני הבסיס של המוח: הגרעין הסאב-תלמי. הפעילות באזור זה קשורה בקבלת החלטות, ביכולת לעבור בין משימות, ובתכנון של פעולה והוצאתה לפועל. במחקר זה חקרנו שני מטופלים עם OCD שעברו DBS במשך כשנה עם מערכת חדשנית של חברת מדטרוניק שמאפשרת רישום חשמלי מעומק המוח. ערכנו רישומים בעת הניתוח להשתלת האלקטרודות וכשנה לאחריו, וזיהינו חתימה עצבית חדשה וייחודית ל-OCD באזור הגרעין הסאב-תלמי; מדובר בפעילות חשמלית מסונכרנת של תאי עצב שונים באזור הרגשי של הגרעין, בתדירות ייחודית. עוצמתה נמצאה קשורה למצב הקליני של המטופלים מבחינת התסמינים הטורדניים-כפייתיים. בנוסף, היא נמצאה קשורה למבחנים שמעוררים תגובות רגשיות וקוגניטיביות ותסמינים טורדניים-כפייתיים. פעילות חשמלית זו לא התגלתה בארבעה חולי פרקינסון שהיו קבוצת ביקורת במחקר (חולים אלו עוברים כאמור DBS באותו אזור מוחי) ומכך הסקנו שהיא ייחודית לסובלים מ-OCD. ממצא זה יוכל לשמש אותנו בהמשך ליצירת מערכת DBS טובה יותר למטופלים עם OCD, שתזהה את הפעילות החשמלית הלא תקינה בגרעיני הבסיס ותיצור גירוי ייחודי שישנה אותה.