גלאוקומה היא קבוצת מחלות עיניים שבהן עצב הראייה נפגע ועלול להיגרם עיוורון, אשר לרוב מלוות בלחץ תוך-עיני גבוה. שכיחותה של הגלאוקומה עולה עם הגיל והיא מתפתחת אצל כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה. העין מייצרת נוזלים ייחודים, שאחראיים לספק לתאיה חומרי מזון וחמצן ולפנות תוצרי פסולת תאיים, אשר מתנקזים דרך תעלת ניקוז שנמצאת בקדמתה. כפי הנראה, עם העלייה בגיל, חלים שינויים בתעלת הניקוז שפוגעים בתפקודה ולכן היא לא מנקזת את הנוזלים הללו כראוי. וכך אצל אנשים מסוימים, מסיבה שאינה מובנת דיה, עולה הלחץ התוך-עיני, שמשפיע על עצב הראייה ועלול לגרום לעיוורון. מחקרנו ביקש לאפיין ננו-חלקיקים ביולוגיים ששמם אקסוזומים – מבנים מולקולריים בצורת בועיות זעירות – במערכת הניקוז של העין. חלקיקים אלו מופרשים מגוף העטרה בעין (גוף שרירי-טבעתי שאחד מתפקידיו הוא להפריש נוזלים הממלאים את חלל העין הקדמי) ומנוקזים דרך תעלת הניקוז. בחנו תרביות של תאים שמקורם בעין אנושית בריאה. מצאנו, באמצעות שיטות ייעודיות הכוללות מיקרוסקופ אלקטרונים, כי האקסוזומים, שגודלם כ-120 ננומטר, נושאים על שטח הפנים שלהם ובקרבם עשרות חלבונים שיכולים לתרום לוויסות תנגודת מערכת הניקוז של העין לניקוז הנוזלים (אשר רמתה עולה אצל חולי גלאוקומה). כך, חלבונים אלו יכולים לתרום לשמירת לחץ תוך-עיני תקין. ניסינו לאתר את אותם חלבונים מראש כיוון שהם כבר דווחו במחקרים כבעלי פעילות במערכת הניקוז של העין. חידוש המחקר שלנו טמון בגילויים באקסוזומים. גילוי זה נעשה בשיטות שמפיקות את החלבונים מתוך האקסוזומים ומזהות אותם. בנוסף, מצאנו כי האקסוזומים נושאים בקרבם גם מקטעי רנ"א שמשפיעים על ויסות התנגודת לניקוז הנוזלים. לרנ"א תפקיד חשוב בתרגום המידע מהדנ"א (החומר הגנטי שבגרעין התא, שמכיל כ-25,000 גנים שמקודדים – כלומר מתורגמים – לחלבונים). גילוי זה נעשה באמצעות שיטות שמפיקות את מקטעי הרנ"א מתוך האקסוזומים, מפרידות ביניהם ומזהות אותם, בדומה לשיטות שבאמצעותן הפקנו את החלבונים. עוד מצאנו כי האקסוזומים חודרים ללוחיות כברה (רקמה דמוית ספוג), שמהוות חלק מרכזי ממערכת הניקוז ובוויסות הלחץ התוך-עיני, הרבה יותר משהם חודרים לתאים אחרים במערכת הראייה. כך, הם מעבירים את החלבונים והרנ"א בין האתר לייצור נוזלי העין (גוף העטרה) לאתר ניקוז נוזלי העין (לוחיות כברה). בנוסף גילינו כי האקסוזומים משפיעים על הפעלת מסלול תאי ששמו Wnt, שידוע כבעל תפקיד מרכזי בוויסות לחץ תוך-עיני. ממצאים אלו מבהירים לראשונה את מעורבותם של האקסוזומים בשמירה על לחץ תוך-עיני תקין. כך, בעתיד, הם עשויים לסייע לפיתוח תרופות לגלאוקומה. למשל, ניתן יהיה להטעין אקסוזומים ברנ"א או בחלבונים שמשפיעים על התנגודת לניקוז הנוזלים ולהזריק אותם לעיניים של חולי גלאוקומה; או למשל לגרום לשינוי מולקולרי בתאים שמייצרים את האקסוזומים, כך שיבטאו ביתר את החלבונים והרנ"א האלו, וכך יפחיתו את הלחץ התוך-עיני וימנעו את הידרדרות המחלה.