סרטן השד נחשב לגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים בארץ ובעולם. אחד מגורמי הסיכון, שמקשה על גילוי מוקדם שלו, הוא שד צפוף: מצב שבו רוב השד מורכב מרקמה בלוטית (בלוטות וצינורות חלב) ולא מרקמת שומן, מה שעשוי להסתיר את הגידול. בדיקת הניטור והאבחון העיקרית לסרטן השד היא ממוגרפיה – צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד שבו לוחצים כל שד בין שתי פלטות ומצלמים. לעתים קרובות ניתן באמצעות הממוגרפיה לזהות גידול עוד לפני שניתן לחוש בו בבדיקה ידנית, והיא הבדיקה היחידה שבאמצעותה ניתן לזהות מבנה שד צפוף (ובהמשך לכך להפנות את המטופלת לבדיקת אולטרסאונד). ממוגרפיה נעשית לאחר הופעת תסמינים מחשידים לגידול בשד וגם כבדיקת סקר שגרתית, אחת לשנתיים, לנשים בנות 50 ומעלה שאינן בסיכון גבוה לסרטן השד. נשים בסיכון גבוה זכאיות לעבור ממוגרפיה אחת לשנה, מגיל 40 או בגיל הצעיר בעשר שנים מהגיל שבו התגלתה המחלה אצל בת משפחה מדרגה ראשונה. מערכות מחשוב שמנתחות בדיקות ממוגרפיה (מעריכות חריגות ברקמת השד ומצביעות על אזורים החשודים כגידולים) הן אמצעי עזר שיכולים למנוע טעויות בפענוחן (כגון אי-גילוי גידול). הוכח כי שילוב של פענוח ממוגרפיה בידי רופא/ה ובידי מערכות מחשוב שכאלו מקטין את שיעור הטעויות ומסייע למניעת אבחון שגוי. במחקר זה פיתחנו תוכנת מחשב מתקדמת לניתוח בדיקות ממוגרפיה, שבאמצעות מודל הסתברותי בוחנת הבדלי רקמות בין שני השדיים ומסמנת אזורים החשודים כגידולים. מדובר במודל הסתברותי "לומד" – שמתאמן על דוגמאות קודמות מבסיס הנתונים. כך הוא מוצא תבנית הסתברותית שמתאימה לגידול סרטני ותבנית הסתברותית שמתאימה לרקמה בריאה. בחנו את התוכנה על תרשימי שד שהתקבלו מבדיקות ממוגרפיה של נבדקות, בריאות וחולות בסרטן השד, והתוצאות היו מבטיחות. ראינו שבחלק מהמקרים התוכנה הבדילה בין אזורי רקמה שונים וכך סייעה בסיווג רמת צפיפות השד, ושהיא אבחנה נכון כ-81% ממקרי סרטן השד (כלומר, זיהתה את הגידול הסרטני אצל רוב הנשים שאובחנו במחלה).