באזור הנגב התקיימו במאת השנים האחרונות כמה משטרים, אשר השפיעו באופן מכריע על פרישת הבדואים הילידים במרחב ועל בעלותם על קרקע. המתח בין המשטרים גרם לסכסוך בין המדינה לקבוצות בדואיות, הנמשך עד לעת הנוכחית. חלק מהסכסוך נובע ממחסור במחקר רציני ושיטתי של הגיאוגרפיה המשפטית ההיסטורית באזור. המחקר הנוכחי יצא לבדוק את השורשים המשפטיים, הגיאוגרפיים וההיסטוריים של אזור הנגב מראשית המאה ה-20 ועד קום מדינת ישראל, כלומר בשנים 1947-1900. המחקר התמקד בשתי זוויות עיקריות: (א) בחינה "מלמעלה" – בדיקה שיטתית של המערכת השלטונית העות'מאנית והבריטית, הכוללת מדיניות, חקיקה, שיפוט ואכיפה. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לתפקידם של בתי הדין ולתהליך רישום המקרקעין בשתי התקופות. (ב) בחינה "מלמטה" של משטר המקרקעין וההתיישבות הילידי, אשר נבע מהתרבות הבדואית שהתפתחה באזור במשך מאות שנים. המחקר הסתמך על בדיקה – ראשונה מסוגה – של מסמכים היסטוריים בארכיונים בישראל, בריטניה, טורקיה, ארצות הברית וירדן. בד בבד, נערכה בדיקה מקיפה – גם היא ראשונה מסוגה באזורנו – של הידע הקיים בחברה הבדואית, תוך בדיקת מסמכים וארכיונים משפחתיים, ראיונות עומק עם מנהיגים ואזרחים ותיקים בחברה הבדואית ובדיקה גיאוגרפית של אתרי התיישבות וחקלאות בדואיים. מן המחקר עלה שעד לתחילת המאה ה-20, התנהלו שבטי הבדואים באזור שבין עבר הירדן לסיני באופן אוטונומי כמעט לחלוטין. כיוון שכך, פיתחו הבדואים במשך מאות שנים מערכת חוקים ילידית שעסקה בכל נושאי החיים המרכזיים, ובכלל זה קרקע והתיישבות. לאחר מכן ניסו העות'מאנים לכפות מערכת שלטונית-קרקעית חדשה, אך ניסיון זה לא צלח: הבדואים המשיכו לנהוג לפי החוק המסורתי, וכמעט לא רשמו את קרקעותיהם ברישום העות'מאני. השלטון הבריטי הצהיר כבר בראשיתו כי ישמור על המנהגים והחוקים הבדואיים, אך במקביל החל גם בתהליך הסדר מקרקעין, שאמנם לא הגיע לנגב, אך יצר נורמות שיפוטיות שהתנגשו עם הבעלות הבדואית המסורתית בקרקע. הבריטים חוקקו גם כמה חוקים שנועדו לשחרר קרקע בעבור התנועה הציונית. הם אמנם לא הפקיעו מהבדואים שום קרקע, אך יצרו תשתית שאותה פירשה ישראל – עשרות שנים מאוחר יותר, ולפי מחקר זה, באופן מעוות – כהיתר משפטי להלאים את קרקעות השבטים בנגב. המחקר גם תיעד בפרוטרוט את הגיאוגרפיה היישובית והקרקעית של הבדואים, והדגים את ההיגיון הקנייני, המדינתי, ההתיישבותי והחקלאי שיצר את הגיאוגרפיה המשפטית של הנגב עד קום מדינת ישראל. ממצאי המחקר מציגים באור ביקורתי את הדוקטרינה השיפוטית הישראלית, אשר מתארת באופן מסולף את הגיאוגרפיה המשפטית ההיסטורית של הנגב, ופורשים סדרה של תובנות חדשות המאפשרות התקדמות לקראת הבנות בין המדינה למיעוט הבדואי.