צמחים מסוגלים להתאים את עצמם למצבי עקה סביבתיים כגון העדר מים או טמפרטורות גבוהות מדי באמצעות שינויים פיזיולוגיים, ביוכימיים ומולקולריים שהם עוברים. כתוצאה משינויים אלו, נוצר בצמחים מאזן חדש – הומאוסטסיס – המאפשר להם לשרוד את התקופה של העקות הסביבתיות. הבנת התהליכים הללו חשובה הן על מנת לקדם את הידע הבסיסי שיש לנו על צמחים והן על מנת לתכנן עבור החקלאות צמחים בעלי עמידות גבוהה יותר לעקות סביבתיות, אשר יתפקדו טוב יותר בסביבה המשתנה. במסגרת המחקר שלנו, ביקשנו להבין מהם מרכיבי המפתח ביצירת מאזן חלבונים חדש בתא בעקבות חשיפה לעקות סביבתיות. זיהינו מספר גנים המקדדים אנזימים – חלבונים המזרזים תהליכים כימיים בגוף – בשם יוביקוויטין-ליגאז, אשר פעילותם הכרחית להתמודדות צמחים עם הסביבה המשתנה. תפקודם של אנזימים אלה, שהם בעלי תפקיד מרכזי בתהליך מבוקר של פירוק חלבונים בתא, מתגבר כאשר צמחים מגיבים ללחצים סביבתיים. יחד עם תהליכים מקבילים של יצירת חלבונים חדשים, תהליך זה של פירוק חלבונים מאפשר היווצרות של מאזן חדש של חלבונים בצמח. בנוסף, זיהינו מספר חלבונים אפשריים שהאנזימים הללו מבקרים את מידת פירוקם על ידי התא.