מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים
ההשפעות של חומרי הדברה על התפתחות ילדים
מחקרים שונים כבר הצביעו על הסכנה הבריאותית החמורה הטמונה בחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, שעשויים להגיע לגופנו דרך המזון והמים שאנו צורכים, אך השפעותיהם ארוכות הטווח על ילדים פחות ידועות. המחקר שלנו, שביקש להרחיב את הידע החסר בתחום, הצביע על שורה של השפעות
הסכנות הבריאותיות הכרוכות בשימוש בחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים אינן עניין חדש. הזרחנים האורגניים הינם קטלנים לחרקים משום שהם מעכבים את ייצור האנזים הקרוי אצטילכולינאסטראז, בדומה להשפעה של חומר הלחימה המכונה גז עצבים. ואכן, כיום ידוע שלשיירי הזרחנים האורגניים השפעה ארוכת טווח על חקלאים שנחשפו אליהם בשדה כמו גם על חיילים שנחשפו אליהם בשדה הקרב. ומה באשר לשאר האוכלוסייה? זרחנים אורגניים אמנם מתפרקים בחשיפה לאוויר ובקרקע החקלאית, אבל הם מותירים שיירים המגיעים למזון ולשתייה שלנו. בנוסף, ילדים נוטים לזחול על הרצפה, וכתוצאה עשויים להיחשף לשיירים של חומרים שדבקו בנעליים של מי שנכנס לבית. כמו כן, יש להם נטייה להכניס את הידיים לפה, וכך יכולים להיחשף לשאריות חומרי הדברה באבק. מחקרים בתינוקות וילדים העלו את החשש שחשיפה לחומרי הדברה קוטלי חרקים מסוג זרחנים אורגניים משפיעים על התפתחות מערכת העצבים לטווח הארוך. עם זאת, פחות ידוע מהי ההשפעה ארוכת הטווח של חומרים אלה על ילדים שנחשפים אליהם בכמויות יומיומיות דרך האוכל ושאריות אבק. אנחנו כן יודעים לומר, לפי מחקרים שנערכו עד כה, כי ככל שעוּבר או ילד נחשפים לכמות גדולה יותר של חומרי הדברה, התפתחותם מאטה. בגיל 7, מנת המשכל של ילדים שנחשפו לחומרים אלה נמוכה יותר; בנים בפרט גם נוטים לסבול מליקויים ביכולות החברתיות שלהם. המחקר שלנו, המבקש להשלים את הידע החסר בתחום, עסק בעיקר בהשפעה של החשיפה לזרחנים אורגניים על התפתחות התנהגות רגשית וחברתית. לשם כך בחנו את האופן שבו התנהגותם של עכברים השתנתה בהשפעתם של שני סוגים של זרחנים אורגניים. היו לנו מספר ממצאים מעניינים. ראשית, התברר שעכברים מזן מסוים שהוזרקו להם זרחנים אורגניים מייד לאחר לידתם הראו ביטוי חזק יותר של פחד מותנה בבגרותם. פחד מותנה הוא פחד שנוצר כתוצאה מתהליך למידה; למשל, כפי שאנחנו מגיבים בפחד לכל רעש שמזכיר אזעקה כיוון שהאזעקה מנבאת נפילת טילים, כך חיות מעבדה לומדות להגיב בפחד לצליל אשר מופיע לפני שהם חווים כאב. היכולת לנבא הופעת כאב עוזרת לחיה להתגונן מחד, ומאידך יכולה להוביל להפרעות חרדה אם נמצאים כל הזמן במצב "כוננות" . נטייה להתנהגות זו נחשבת בפסיכיאטריה כבסיס להפרעות נפשיות כגון התקפי פניקה, חרדה, פוביה והפרעה פוסט-טראומטית. העובדה שחשיפה לחומרי הדברה בשלב מוקדם בהתפתחות מגבירה את נטייתם של עכברים בוגרים להראות פחד מותנה במצבים של לחץ פסיכולוגי מצביעה על כך שחשיפה לרמות נמוכות יחסית של חומרי הדברה מעלה את הסיכון להפרעות פסיכיאטריות הקשורות ללחץ. ממצא נוסף של המחקר שלנו הוא שעכברים משני זנים מסוימים שנחשפו לזרחנים אורגניים נטו יותר לדיכאון שהתבטא בהעדפה פחותה לדברים מענגים – במקרה זה מאכלים מתוקים שלרוב אהובים על העכברים. במחקר אחר שערכנו על עכברים גילינו שחשיפה לזרחנים אורגניים בעוּבר מובילה להפרעות בהתפתחות רפלקסים בסיסיים – תגובות אוטומטיות של הגוף לגירויים חיצוניים – בדומה למה שמחקרים קודמים מצאו בתינוקות. זיהינו הפרעה גם בהתנהגויות חברתיות.