תאי הגוף מתחלקים לשניים בעיקר בתקופת הגדילה וכך מיוצרים תאים נוספים שתורמים להתפתחות הגוף. באדם הבוגר, רוב התאים ממלאים את התפקיד שלהם באיבר שבו הם פועלים. לכן לרוב הם לא מתחלקים, אלא במקרים שבהם נדרשים התחדשות, תחזוקה ושיקום רקמות. כך, כאשר תא נהרס, אחד התאים הסמוכים לו יתחלק וכך יתקבל תא חדש שיתפוס את מקומו. החלטת התא להתחלק מתקבלת בהתאם לאותות כימיים שמגיעים אליו מסביבתו הקרובה ברקמה. שיבוש בבקרה זו עלול להוביל לחלוקת תאים מוגברת, חסרת שליטה, וכך להתפתחות גידול סרטני. במחקרנו ביקשנו לאפיין את השינויים המולקולריים שמתרחשים בתאים כאשר הם מחליטים להתחלק ומיד לאחר מכן. לשם כך פיתחנו עכבר טרנסגני שאליו החדרנו גן המקודד (מתורגם) לחלבון פלורסנטי שמתחיל להצטבר בתא כאשר הוא מחליט להתחלק, ומתפרק מיד בסיום החלוקה. התמקדנו בתאי הכבד והלבלב של העכבר, ובעזרת הפלורסנציה יכולנו להבדיל בין תאים שהחליטו להתחלק לבין תאים שאינם מתחלקים וממלאים את תפקידם ברקמה. כדי לברר מה משתנה ברמה המולקולרית כאשר תא עובר ממצב נייח למצב חלוקה, אספנו תאים משני המצבים וראינו (באמצעות ריצוף גנטי) אילו גנים מתבטאים בהם ואת רמתם. ראינו שינויים בביטוי הגנים שהעידו כי כאשר תא מתחיל להתחלק, הוא מקפיא את הפעילות השגרתית שלו. כך למשל, תאי הלבלב שמייצרים אנזימי עיכול עצרו זאת והפעילו תהליכים שנחוצים לגדילת התא וחלוקתו. בתום החלוקה הם חזרו לפעילותם השגרתית. בהמשך חקרנו עכברים עם מוטציה שגורמת לסרטן הלבלב, שמשנה את מערך האותות הכימיים שאליהם נחשפים תאי הלבלב וכך עשויה להשפיע על התחלקותם. גילינו כי רק תאי לבלב מעטים התחילו להתחלק ללא בקרה בעקבות האותות החדשים, באופן שמוביל לסרטן, וביקשנו לבדוק מה מבדיל אותם מהתאים האחרים, אלו שלא התחילו להתחלק. השווינו את ביטוי הגנים בין שני סוגי התאים, וגילינו קבוצת גנים שמתבטאת רק בתאים המתחלקים. גן אחד מהם למשל יכול להקנות לתאים עמידות בפני מערכת החיסון. ייתכן שבעתיד ממצא זה יסייע לפיתוח תרופות שיכוונו נגד אותם גנים וכך יפגעו רק בתאים הסרטניים ולא בתאים הבריאים. כיום אנחנו מנסים לברר את תפקידם של הגנים בקבוצה שהתגלתה ואת תרומתם לתכונות התא הסרטני.