הפקת טקסטים עיוניים, בעיקר מידעיים וטיעוניים, מהווה תשתית להתפתחות האוריינות האקדמית ולהתפתחות מקצועית לחיים. המחקר הנוכחי מבקש להסביר כיצד מתפתחת יכולת ההפקה של טקסט עיוני איכותי במהלך שנות בית הספר היסודי. למחקר זה שתי מטרות עיקריות: הראשונה היא לבחון משתנים אישיים ומשתנים סביבתיים התורמים להפקת טקסט עיוני איכותי, והשנייה היא למפות את יחסי הגומלין בין המשתנים השונים במהלך ההתפתחות. משתתפי המחקר היו 395 ילדים דוברי עברית ילידיים משלושה בתי ספר יסודיים ממרכז הארץ בכיתות ב', ג', ד' וה', כמחציתם בנים ומחציתם בנות. בשנה הראשונה למחקר השתתפו 293 תלמידים ובשנה השנייה למחקר עקבנו אחרי 100 תלמידים באותו הליך מחקר. כלי המחקר לבדיקת המשתנים האישיים היו 16 מבדקים שהתמקדו בתחומי היכולות הקוגניטיביות, כישורים לשוניים, כישורי קריאה וכתיבה שנמצאו במחקרים כמנבאים את איכות הפקת הטקסט. בדיקת המשתנים הסביבתיים כללה תצפיות בשיעורי עברית בכל כיתה שהשתתפה במחקר ואיסוף שאלוני מורים ופרחי הוראה בנושא הערכת טקסט איכותי כתוב. כמו כן, הורי ילדים שהשתתפו במחקר בשנה הראשונה נתבקשו למלא שאלון אודות דפוסי אוריינות שלהם ושל ילדם ופעילויות אורייניות בבית. בנוסף, נדגמו הפקות של טקסטים מכל משתתף במחקר. כל משתתף הפיק ארבעה טקסטים, שניים מידעיים ושניים טיעוניים, שלושה בכתב ואחד בעל פה. ניתוח הטקסטים נערך בארבעה מישורים המעידים על איכות, כולם מעוגנים בתיאוריות ובמחקרים מעודכנים מתחום הפסיכו-בלשנות, התפתחות העברית הדבורה והכתובה, והתפתחות אוריינית. וכן פותחו מערכי קני מידה לדירוג הטקסטים בארבע רמות. ניתוח הנתונים הכמותי נמצא בעיצומו ומהממצאים שהתקבלו עד כה עולה כי קיימים הבדלים בין גילאים בתחומי היכולות הקוגניטיביות, כישורים לשוניים, כישורי קריאה וכתיבה וכן ביכולות הפקת טקסט איכותי בכל המישורים: מבנה, עמדת שיח, היבטים לשוניים וכתיב. עם זאת הקשר בין מנבאים של הפקת טקסט לבין איכותו אינו מתפתח באותו האופן בכל גיל. כך גם לגבי התפתחות הפקת טקסט איכותי שהיא תלוית סוגה, הקשר ויכולות לשוניות.