האם ישנם הבדלים בוויסות הפחד בין חיה צעירה לחיה בוגרת? במחקר הנוכחי ניסינו להשיב על שאלה זו, וכן לבדוק מהם המנגנונים אשר מווסתים הבדלים אלה. לוויסות הפחד אחראים בעיקר שני אזורים במוח: האמיגדלה וקליפת המוח הקדם-מצחית. האמיגדלה היא אזור במוח המעורב בתהליכים רגשיים. בין תפקידיה האחרים, היא יוצרת תגובה כללית, לא-ספציפית, על מצבים של פחד, ומפעילה את כל מערכות ההגנה של הגוף. בשל אופייה הכללי, סביר להניח שהאמיגדלה לא עברה שינויים מהותיים במהלך האבולוציה. קליפת המוח הקדם-מצחית, לעומת זאת, היא אזור "גבוה" במוח, האחראי על פונקציות מורכבות כגון זיכרון, אמפתיה (הזדהות רגשית) ועוד. אחד מתפקידיה הוא עיכוב האמיגדלה כשהמצב מפסיק להיות מאיים. קליפת המוח הקדם-מצחית, בניגוד לאמיגדלה, ממשיכה להתפתח אחרי הפרידה מן האם בחולדות ועד שנות העשרים לחייהם של בני-אדם. למרות הבדלים התפתחותיים אלה, הדעה הרווחת בתחום מדעי המוח היא שקליפת המוח קשורה ומעורבת בצורה דומה בוויסות פחד בחיה צעירה ובחיה בוגרת. המחקר שערכנו בא להוכיח שישנם הבדלים משמעותיים בוויסות הפחד בין חיה צעירה לבוגרת. הטענה שלנו אושרה על ידי שימוש בחומרים תרופתיים וכן בעזרת רישומים של פעילות המוח בחיות צעירות ובוגרות. לממצאים אלה יש משמעות טיפולית-יישומית חשובה: הם מראים כי אי-אפשר לטפל בילדים או בצעירים הסובלים מהפרעת חרדה באותה צורה שבה מטפלים באדם בוגר. למסקנה זו יש חשיבות רבה לצורך טיפול בהפרעות חרדה.