ארס הוא תערובת של חומרים מגוונים הנקראים רעלנים. חומרים אלה מיוצרים בגופה של חיה אחת ומוזרקים לחיה אחרת, שבה הם מפריעים לפעילות תקינה של הגוף וגורמים לשיתוק או למוות. עקב מורכבותו יוצאת הדופן, חקר האבולוציה של ארס יכול ללמדנו על התפתחות של מערכות מורכבות בטבע. שושנת הים הכוכבנית נמטוסטלה ווקטנסיס (Nematostella vectensis) משתייכת למערכת הצורבניים, שכוללת גם מדוזות ואלמוגים. שושנת ים זו היא אחד מבעלי החיים הארסיים היחידים שניתן לגדל במעבדה לאורך כל חייהם ושאנו מסוגלים לשנותם בשיטות של הנדסה גנטית. במחקר זה השתמשנו ביכולותיה המתקדמות של ההנדסה הגנטית כדי לבדוק אם הרכב הארס של נמטוסטלה משתנה במהלך חייה. הנמטוסטלה מתחילה את חייה כפגית (לרווה) זעירה כל כך, עד שהיא כמעט בלתי נראית לעין. הפגית שוחה במים ואינה אוכלת. בהמשך הפגית מתיישבת על הקרקעית ומתפתחת לשושנת ים נייחת באורך סנטימטרים אחדים, הצדה טרף וניזונה ממנו. מחקרנו חשף שהרכב הארס משתנה לחלוטין במעבר מפגית לשושנה הבוגרת. ואכן, יש היגיון רב בשינוי הזה, כיוון שבכל אחד משלבי החיים שלה, השושנה נתקלת בבעלי חיים אחרים וזקוקה לארס מתאים לצורכי הגנה וציד. שינוי זה בהרכב הארס במהלך החיים הוא דוגמה מרתקת ליכולתה של האבולוציה להתאים בעלי חיים לאורח חייהם ולסביבתם המשתנים. נוסף על כך, ממצאים אלה מעידים כי הרכב הארס של בעלי חיים עשוי להשתנות באופן קיצוני לאורך חייהם, וכי המידע הקיים על הרכבי הארס של בעלי חיים שונים עשוי להיות רחוק מאוד מלשקף את המגוון המלא הקיים בפועל בטבע. מחקר נוסף על השינויים בהרכב הארס של בעלי חיים לאורך חייהם עשוי להביא תועלת רפואית, הן בטיפול בבני אדם שנעקצו והן בפיתוח תרופות חדשות.