אחד המאפיינים של יונקים (וכן של עופות) הוא טמפרטורת גוף גבוהה וקבועה למדי. מצב זה אינו מובן מאליו: טמפרטורת הגוף של בעלי חיים רבים אחרים, מן הדגים ועד הזוחלים, אינה קבועה, אלא משתנה לפי טמפרטורת הסביבה שבה הם נמצאים. במחקר זה עקבנו אחר טמפרטורת הגוף של מכרסמים קטנים בשם קוֹצָנִים. הקוצנים – בניגוד לבני אדם, למשל – מסוגלים לשקוע במצב של טוֹרפּוֹר. זהו מצב הדומה לתרדמת חורף, שבו טמפרטורת הגוף יורדת ומתקרבת לטמפרטורת הסביבה; אך בניגוד לתרדמת חורף, מצב זה נמשך פחות מיממה. אנו בדקנו כיצד טמפרטורת הגוף של הקוצנים מושפעת מיחסי הגומלין בינם לבין סביבתם, ובכלל זה קוצנים אחרים, מינים מתחרים ומינים טורפים. באילו תנאים הקוצנים משקיעים אנרגיה בשמירה על טמפרטורת גוף גבוהה וקבועה? ולעומת זאת, מתי הם מפסיקים להשקיע אנרגיה בשמירה על חום הגוף, מניחים לטמפרטורת גופם לרדת ושוקעים במצב של טורפור? מצאנו כי הקוצנים משתמשים בטורפור לעיתים קרובות, בתגובה לכמה אינטראקציות אקולוגיות. אחת מהן היא תחרות: הקוצן המצוי הוא אחד המתחרים של הקוצן הזהוב. בנוכחות קוצנים מצויים, הקוצנים הזהובים שהו זמן ארוך יותר בטורפור מאשר שלא בנוכחותם. גם סכנת הטריפה הנתפסת, כלומר סכנת הטריפה כפי שהקוצנים מעריכים אותה, חיזקה את נטייתם של הקוצנים לשקוע בטורפור. בלילות ירח, לדורסי הלילה קל יותר לאתר את הקוצנים, ואחוזי ההצלחה של ניסיונות הטריפה גבוהים יותר. לפיכך מכרסמים תופסים לילות ירח כמסוכנים יותר, ורמות הפעילות שלהם בלילות אלה נמוכות יותר. במחקרנו השתמשנו בתאורה מלאכותית כדי לדמות לילות ירח, והראינו כי בלילות אלו הקוצנים שוקעים בטורפור במשך חלק גדול יותר מהזמן. כך הם מקטינים את צריכת האנרגיה שלהם ומתאימים אותה לכמות המזון הקטנה יותר שהם אוכלים, כלומר מאזנים את משק האנרגיה שלהם. לצד סכנת הטריפה הנתפסת, בדקנו גם את השפעתה של סכנת הטריפה הממשית. לשם כך הכנסנו למכלאות נחש טורף בשם אפעה מגוון. בתגובה, הקוצנים היו פעילים פחות, אכלו פחות ושקעו בטורפור במשך חלק גדול יותר מהזמן. אנו מניחים כי הקוצנים מגיבים כך משום שהאפעה המגוון טורף ממארב ואינו מחפש את טרפו באופן אקטיבי, ולכן חוסר פעילות מקטין את סכנת הטריפה. לעומת זאת, ייתכן שמיני נחשים אחרים, המחפשים אחר טרף באופן אקטיבי, יעוררו תגובה שונה של הקוצנים, כי במקרה זה פרטים בטורפור יהיו חשופים יותר (ולא פחות) לסכנת טריפה. ולבסוף, מצאנו כי אם תנאי הסביבה מאפשרים זאת, הקוצנים יעדיפו שלא להיכנס למצב של טורפור, וכי לטורפור יש מחיר: הוא משפיע על יכולתם של הקוצנים להתרבות. במצבי עקה (כגון סכנה), מקצת הקוצנים שקעו בטורפור, ואילו אחרים נשארו פעילים. אשכי הזכרים ששקעו בטורפור התנוונו ולא היו פעילים, ונבנו מחדש רק כשהתנאים השתפרו. לעומת זאת, האשכים של הפרטים שלא שקעו בטורפור נשארו פעילים, אך מסת הגוף כולו ירדה בקצב מהיר. נמצא, אפוא, שהקוצנים יכולים לנקוט שתי אסטרטגיות שונות כדי להתמודד עם תנאי עקה, ולכל אחת מהאסטרטגיות יתרונות וחסרונות.