גידול סרטני עשוי להכיל תאים ששונים מאוד אחד מהשני מבחינת הגנים שהם מבטאים ותכונותיהם, וכך פעמים רבות קשה לרפאו. אחת מקבוצות התאים הללו היא תאי גזע סרטניים – שיכולים להתחדש באופן אין-סופי ונוטים להיות עמידים לטיפולים המקובלים, בניגוד לתאים סרטניים אחרים שמוגבלים ביכולתם לגדול ולהתחדש. ולכן הם לרוב האחראיים ליצירת הגרורות ולקושי בריפוי המחלה. כל עוד יישארו – הגידול יכול להישנות וגרורות יכולות להיווצר. ולכן בשנים האחרונות נעשה מאמץ מחקרי לגלות תרופות שיפגעו בהם. מולקולות הדנ"א (החומר התורשתי בתא) אינן יציבות ומתרחשים בהן פגמים רבים (שינויים כימיים) על בסיס יומי, גם בשל גורמים כגון קרינה אולטרה־סגולה (UV), רדיקלים חופשיים וחומרים מסרטנים. לכן קיימים בגוף מנגנוני תיקון דנ"א - מערכות חלבונים שסורקות אותו, מפקחות עליו ומתקנות אותו באופן רציף. אך גם מערכות אלו עלולות להיפגע בשל שינויים כימיים. ואז למשל, פעילות החלבונים שמבקרים את אופן שכפול התא ועמו שכפול הדנ"א עלולה להיפגע, מה שעלול להוביל להתחלקות לא מבוקרת של התא וכך לגידול סרטני. מטרת מחקרנו היתה למצוא תרופה שתעכב מנגנון לתיקון שברים דו-גדיליים בדנ"א של תאים סרטניים (הדנ"א מורכב משרשרת של שלושה מיליארד חרוזים ששמם נוקלאוטידים. הנוקלאוטידים מתחברים אחד לשני ויוצרים שרשרת הנקראת גדיל). לכן, בשלב ראשון פיתחנו מערכת ממוחשבת שסרקה 1,200 תרופות שאושרו לשימוש על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). השתמשנו בה בתרביות תאים שהתרופות הוחדרו אליהן. ביטוי של סמן (חלבון) פלואורסצנטי העיד על תיקון שברים דו-גדיליים בדנ"א. גילינו כי אחת התרופות שמצליחה לעכב את המנגנון הזה משמעותית היא ספירונולקטון – תרופה משתנת שמגבירה את פינוי הנתרן מהגוף ומפנה נוזלים דרך הכליות, אשר בין השאר ניתנת לטיפול בבצקת ויתר לחץ דם. מצאנו כי היא מעכבת את המנגנון לתיקון שברים דו-גדיליים בדנ"א בתאים סרטניים אך לא בתאים בריאים (בשל סיבה לא ידועה). בנוסף, ראינו שלאחר החדרתה, התאים הסרטניים מפסיקים לגדול, בעוד התאים הבריאים לא מושפעים. בשלב הבא בדקנו כיצד היא משפיעה על תאי גזע סרטניים, שכאמור קשה מאוד לחסלם בטיפולים אונקולוגיים מקובלים כגון כימותרפיה. מצאנו כי הם רגישים מאוד לתרופה, ושהיא גורמת להם, ולתאי הסרטן האחרים, למוות תאים מתוכנן (אפופטוזיס). בשלב האחרון החדרנו תאים סרטניים לעכברים, ולחלקם הזרקנו את התרופה ולחלקם תרופות כימותרפיות. ראינו שככל שהגידול של העכברים שטופלו בכימותרפיה התכווץ, כך אחוז תאי הגזע הסרטניים היה גדול יותר. זאת בניגוד לעכברים שטופלו בספירונולקטון – ככל שהגידול שלהם התכווץ, כך אחוז תאי הגזע פחת. מכך ניתן להסיק שספירונולקטון יעילה גם להקטנת הגידול וגם להפחתת תאי הגזע הסרטניים שבו. בנוסף לכך, מכיוון שהיא תוקפת רק תאים סרטניים ולא תאים בריאים, אנו מסיקים שהיא יכולה להיות תרופה יעילה נגד סרטן. אך יש לבחון במחקרים נוספים את המינון המתאים למטופלים, שכן זה שבחנו גדול פי עשרה מזה שיכול להינתן להם.