מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


האולר השווייצרי של מערכת זיהוי הכאב
קולטן לכאב בשם TRPV1 מגיב על מגוון רחב של גירויים – ומבדיל ביניהם. מתברר שכל אחד מגירויים אלה – חומציות, חום, חריפות – מפעיל אתר קישור שונה בחלבון
מערכת הכאב אחראית לזיהוי של גירויים רבים ושונים העלולים לגרום לנזק. גירויים אלו יכולים להיות כימיים (כגון חומצה) או פיזיקליים (כגון טמפרטורה גבוהה או נמוכה מאוד). המגוון של גירויים אלו, שמערכת הכאב אחראית לזהות אותם ולהתריע מפניהם, מצריך חלבונים ייחודיים אשר מבוטאים רק במערכת זו, ומסוגלים לזהות מגוון של גירויים. במחקר זה התמקדנו בחלבון (TRPV1) אשר מתבטא רק במערכת הכאב, ומסוגל לזהות בין השאר חומציוּת, טמפרטורה גבוהה (מעל 42 מעלות) ואת החומר הפעיל בפלפל החריף, קַפּסאיצין. המחקר נועד לפענח את המנגנון המולקולרי המעניק לחלבון זה את יכולתו הייחודית לזהות מגוון רחב של חומרים כימיים שונים דרך אתרי קישור שונים. ממצאי המחקר מלמדים כי לחלבון זה ישנם מנגנוני הפעלה שונים, שההבדל ביניהם נובע מאתרי הקישור השונים ולא מזהות הגירוי. כלומר: גירויים שונים מפעילים אתרי קישור שונים בחלבון. נוסף על כך, מצאנו שנחש האפעה מייצר משפחה של רעלנים אשר מפעילים את מערכת הכאב באופן ספציפי דרך החלבון TRPV1. אומנם, ישנן חיות ארסיות רבות אשר מייצרות רעלנים הנקשרים ומפעילים את מערכת הכאב באופן ספציפי, אך הרעלנים שבודדנו מנחש האפעה הם הראשונים מסוג זה שזוהו בנחשים. כמו כן, רעלנים אלו מפעילים חלבון זה במנגנון שונה משל שאר הגירויים שנמצאו עד למחקר זה.