כ-5 אחוזים מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה סובלים מדמנציה ומעל גיל 85, שיעור חולי הדמנציה מגיע ל-40 אחוזים מהאוכלוסייה. הסוג השכיח ביותר של דמנציה הוא מחלת אלצהיימר. כיום אין מרפא למחלה זו; הטיפולים הקיימים הם בעלי השפעה צנועה, ולכל היותר, הם מאטים זמנית את ההידרדרות במצבם של חלק מהמטופלים. אחת ההשערות המסבירות את כישלונן של תרופות רבות שפותחו היא, שהן ניתנו לאנשים שכבר ביטאו תסמינים (סימפטומים) של המחלה, בשעה שהשינויים המוחיים מופיעים שנים רבות טרם פריצתה. ייתכן אפוא שזיהוי מוקדם של אנשים הנמצאים בסיכון למחלה, והתחלת טיפול בשלבים ראשוניים, יכולים לדחות או למנוע את הופעתה. השיטות הקיימות היום לאיתור השינויים במוח האופייניים למחלה הן חודרניות, יקרות או בלתי נגישות לשימוש באוכלוסיות רחבות. מכאן עולה הצורך בפיתוח שיטה זולה ונגישה לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר. מבחינה התפתחותית, רשתית העין היא שלוחה של המוח, והיא מבטאת רבים מהשינויים במוח האופייניים למחלת אלצהיימר. מחקרים קודמים הראו כי בחולים שכבר מבטאים תסמינים של המחלה, קיימים שינויים במבנה ובתפקוד של הרשתית. השינוי העקבי ביותר שנמצא הוא הפיכתה של הרשתית כולה, או שכבות מסוימות שלה, לדקות יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם באנשים בריאים בני 65-40, שהם צאצאים של חולי אלצהיימר, נוכל לאתר שינויים במבנה או בתפקוד של הרשתית בהשוואה לאנשים בני אותו גיל שהוריהם האריכו ימים ולא לקו במחלה (קבוצת הביקורת). הנבדקים במחקר היו אנשים המשתתפים בפרויקט הרישום הישראלי למניעת מחלת אלצהיימר (Israel Registry for Alzheimer's Prevention, IRAP ) שמטרתו לאתר גורמים בריאותיים, קוגניטיביים (כגון זיכרון, קשב וריכוז), מוחיים, גנטיים ואחרים הקשורים לסיכון מוגבר ללקות במחלת אלצהיימר. במחקר השתתפו 270 נבדקים, שעברו הערכה מקיפה של תפקודם הקוגניטיבי, הדמיה מוחית, הערכה של מצבם הבריאותי והדמיה של מבנה הרשתית. השוואה בין קבוצת הצאצאים בסיכון גבוה לקבוצת הביקורת לא העלתה הבדלים בגיל, בתפקוד הקוגניטיבי או בממצאי ההדמיה מוחית. לעומת זאת, בדיקה של רשתית העין העלתה את הממצאים הראשוניים המשמעותיים האלה: בהשוואה לקבוצת הביקורת, למשתתפים עם היסטוריה משפחתית של מחלת אלצהיימר היו שכבות עבות יותר של הרשתית באזור המַקוּלָה, מרכז הראיה, שאחראי על ראייה בחדות גבוהה. כמו כן נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בקשר בין עובי הרשתית באזור עצב הראייה ובין תפקוד קוגניטיבי. בקבוצת הנבדקים שהוריהם חלו במחלת אלצהיימר, ככל שהתפקוד הקוגניטיבי היה פחות טוב, אזור זה ברשתית היה עבה יותר. בקבוצת הביקורת נמצא קשר הפוך: ככל שהתפקוד הקוגניטיבי היה יותר טוב, אזור זה ברשתית היה עבה יותר. מכאן שבדיקת רשתית העין עשויה לשמש כמדד זמין, קל ולא-יקר לאבחון מוקדם של אנשים בריאים הנמצאים בסיכון ללקות במחלת אלצהיימר.