אתר ארכיאולוגי מסוג חדש, שלא היה מוכר עד כה באזורנו, התגלה בחפירה באתר כפר החורש שבגליל התחתון. הממצאים שבאתר הם מן התקופה הארכיאולוגית המכונה ניאולית קדם-קראמי ב' (בערך 6,350-8,650 לפני הספירה). באתר נמצא מבנה חסר תקדים בגודלו, וכן קברי בני אדם. הממצאים מעידים כי במשך כ-1,250 שנה שימש האתר לקבורה ולפולחן בעבור חלק מהקהילות הסמוכות. המבנה המוקדם ביותר באתר הוא מלבני, מעין פודיום (במה) עם רצפה מטויחת וקירות אך ללא גג, וסביבו גדר. ממדיו, 22x11 מטרים, מזכים אותו בתואר המבנה הגדול ביותר המוכר מתקופה זו בדרום הלבנט (הלבנט הוא חלקו המזרחי של אגן הים התיכון). באותה תקופה שימש האתר לקבורה; בכמה מן הקברים הוסרו הגולגולות משאר השלד, ושימשו למטרות פולחניות – מנהג ששיקף כנראה הערצה והוקרה של האבות הקדמונים. הקבורות מלוות בשרידים רבים של עצמות שור הבר (Bos primigenius, מין נכחד וגדול מאוד של בקר), שלדעת חוקרים מעידים על מנהג הסעודה המשותפת כחלק מהטקסים לכבוד המת ואולי אף כחלק מ"פולחן השור" שרווח אז באזור. בשלבים המאוחרים של תקופה ארכיאולוגית זו, השתנתה הפעילות באתר והמבנה הגדול ננטש. במקומו נבנו כמה מבנים קטנים יותר, מטויחים ובעלי צורה מלבנית או אליפטית, נוסף על מגוון מתקנים פולחניים אחרים שהופיעו באתר. מספר הקבורות באתר עלה, וקברים רבים נמצאו מתחת לרצפות המבנים. נוסף על קבורות אלה נמצאו גם קברים שהכילו שרידים של פרטים רבים, קברי רבים. חלק מעצמות האדם שבאתר נמצאו מסודרות באופן מוקפד, בדגם כלשהו שמשמעותו נסתרת מאיתנו. נמצאו שלוש גולגולות שתווי הפנים פוסלו עליהן מחדש בטיח. עם הזמן ירד מספר השוורים ששימשו לפולחן המתים, ולעומת זאת עצמות הצבאים, חזירי הבר והעיזים מופיעות בכמויות גדלות והולכות. הממצאים כוללים גם פריטים שהגיעו לאזור ממרחקים גדולים, כגון כלים ותכשיטים מאובסידיאן (זכוכית געשית) שמקורם בקפדוקיה (כיום בטורקיה); קישוטים עשויים צדפים שמקורם בים התיכון ובים סוף; אספלט מים המלח; מָלָכיט ואמזוניט, אבני חן ירוקות-כחולות מעבר הירדן; ועוד. הממצאים העשירים מכפר החורש מעידים על המעבר מחברת ציידים-לקטים ליישובי קבע גדולים, שכלכלתם התבססה על צמחים ובעלי חיים מבויתים. למעבר זה הייתה השפעה גדולה על המארג החברתי של החברות הניאוליתיות: הופעת הבעלות והעושר הפרטיים. שינוי זה הצריך אמצעי בקרה חברתיים, כדוגמת פולחנים למיניהם. הממצאים תורמים רבות להבנת המורכבות החברתית, ההתפתחות הכלכלית ורשתות החליפין רחבות ההיקף שפעלו ברחבי המזרח התיכון ברגע מכריע של המעבר ליישובי קבע וחברות חקלאיות פורות.