[{"id":60,"researcherName":"עדי קמחי","header":"שיחה עם פרופ' עדי קמחי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן","shortHeader":"מוות תאי מתוכנת","description":"אין חיים בלי מוות. זו בהחלט יכולה להיות אמירה פילוסופית תקפה אבל במקרה של פרופ' עדי קמחי, כלת פרס ישראל, זו אמת ביולוגית שהיא חוקרת כבר שנים רבות. נושא המחקר שלה נקרא \"מוות מתוכנת\" או \"מוות מתוכנן מראש\" כי למוות, מתברר, פנים רבות.","freeText":"","image":"עדי_קמחי.png","pdf":"keren2019-20-imud11ak.pdf","reportName":"תש\"פ 2019/20","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":61,"researcherName":"ניהאיה דאוד","header":"ראיון עם ד\"ר ניהאיה דאוד מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון","shortHeader":"אלימות ובריאות בקרב נשים ערביות ויהודיות בישראל","description":"לכאורה, אלימות נגד נשים היא נושא מוכר ומדובר. מקרי רצח של נשים על ידי בני זוגן מתפרסמים באמצעי התקשורת ומעוררים מידי פעם דיון באמצעי התקשורת וקריאות לשינוי המצב. אלא שרצח הוא רק מקרה קיצוני של תופעה הרבה יותר נפוצה והרבה פחות מדוברת: אלימות נגד נשים, שביטוייה רבים ומגוונים.<br />\r\n<br />\r\nד\"ר ניהאיה דאוד חוקרת את תופעת האלימות נגד נשים על ידי בני זוגן, את הקשר שלה להון חברתי ואת השפעתה על בריאות האישה באוכלוסיות שונות בישראל.","freeText":"","image":"crop_ניהאיה_דאוד.png","pdf":"keren2019-20-imud11nd.pdf","reportName":"תש\"פ 2019/20","grantType":"","broadField":"מדעי החברה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":62,"researcherName":"אלי וקסמן","header":"שיחה עם פרופ' אלי וקסמן, ראש מרכז המצוינות באסטרופיזיקה","shortHeader":"מאירים את מקורות גלי הכבידה","description":"כולנו יודעים, כמובן, שהשמיים אינם עשויים מכדורי בדולח שהכוכבים קבועים בהם, שהשמש אינה באמת שוקעת ושאף אחד לא נוגס בירח מידי חודש. ובכל זאת, התמונה המנטלית שלנו על היקום כמקום רגוע, שהאירועים בו מתנהלים בנחת ובמתינות, רחוקה מהמציאות. מתברר שמידי פעם מתרחשים אירועים מסעירים בשמיים, חלקם אלימים אפילו, כמו התפוצצויות של כוכבים, התנגשויות או קריסה של כוכבים לתוך עצמם.<br />\r\n<br />\r\nמוקד המצוינות באסטרופיזיקה, שהוקם לאחרונה, מבקש לחקור את אחד האירועים הקיצוניים האלה: התנגשות בין שני כוכבי נויטרונים.","freeText":"","image":"crop_אלי_וקסמן.png","pdf":"keren2019-20-imud11ev.pdf","reportName":"תש\"פ 2019/20","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":63,"researcherName":"","header":"שיחה עם חמישה דיקנים","shortHeader":"לאן נושבת הרוח?","description":"חמישה דיקאנים של הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות השונות - בן גוריון, בר אילן, העברית, חיפה ותל אביב - התבקשו לספר על מצב התחום בימים אלה. האם נכונה הטענה הרווחת כיום שלפיה התחום במשבר? האם הולך ופוחת הדור, או שאולי הוא פשוט משתנה? ובקיצור, לאן נושבת הרוח?","freeText":"","image":"מדעי הרוח.PNG","pdf":"keren2019-20-imud11d.pdf","reportName":"תש\"פ 2019/20","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":47,"researcherName":"אמיר שפירא","header":"פרופ' אמיר שפירא מהמחלקה להנדסה מכונות, באוניברסיטת בן גוריון","shortHeader":"אחיזות מינימליסטיות רובוטיות - תוכן, אלגוריתמים ובקרה של מערכות אחיזה","description":"אנחנו מרימים צרור מפתחות שנפל, אוחזים בספל קפה ומלקטים פרח בשדה&nbsp;בהיסח דעת. אנחנו לא שמים לב שמדובר בפעולות מורכבות מפני ש\"כל ילד יכול\", ולכן לא עולה על דעתנו להתפעל מהן. אבל אם נסתכל על תינוק, שחוזר ומנסה לתפוס מוצץ או להחזיק צעצוע, נוכל לקבל מושג עד כמה אתגריות הן המשימות האלה. וגם אם ננסה ללמד רובוט לבצע אותן. זה מה שעושים פרופ' אמיר שפירא ופרופ' אילון רימון: הם מנסים לתכנן כף יד של רובוט, שתוכל לאחוז בגופים שונים, להרים אותם ולהניעם ממקום למקום.","freeText":"","image":"crop_amirshapiro.png","pdf":"keren2018-19-e18as.pdf","reportName":"תשע\"ט 2018/19","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":50,"researcherName":"עמוס מוריס רייך","header":"מה עולה בדעתנו כשאנחנו שומעים את המושגים \"מדע\" ו\"חקר הגזע\"?","shortHeader":"טיפוס גזעי, 'הבדל יהודי' וצילום: היסטוריה אפיסטמולוגית של צילום כראיה מדעית בקונטקסט הגרמני","description":"מה עולה בדעתנו כשאנחנו שומעים את המושגים \"מדע\" ו\"חקר הגזע\"? בדרך כלל אנחנו חושבים על גרמניה במאה ה 20 ועל נאצים ש\"כופפו\" את המדע כדי להוכיח<br />\r\nאת תורת הגזע ולתמוך באידיאולוגיה הנאצית.<br />\r\nפרופ' מוריס רייך סבור שמחשבות כאלה נובעות מהבנה חלקית ומוטה של הדברים. בספרו \"צילום וגזע: צילום גזע כראיה מדעית\" הוא מראה, שהתמונה ההיסטורית מורכבת יותר.","freeText":"","image":"crop_amos_reich.png","pdf":"keren2018-19-e18amr.pdf","reportName":"תשע\"ט 2018/19","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":52,"researcherName":"ג'ניפר אושר","header":"מחקר פנל על השפעת נורמות של אזרחות על התנהגות פוליטית","shortHeader":"נורמות של אזרחות, שימוש במדיה דיגיטלית, והשתתפות פוליטית","description":"אחד המאפיינים של משטר דמוקרטי הוא מעורבותם הפוליטית של האזרחים במה שקורה במדינה. חוקרים רבים מתריעים על כך שבעשורים האחרונים ניכרת ירידה מתמשכת באחוזי ההצבעה בבחירות ומזהירים, שהדבר מעיד על התרופפות \"בריאותה\" של הדמוקרטיה. חוקרים אחרים מודאגים פחות בטענה שבמקביל לירידה באחוזי ההצבעה ישנה עלייה בהתנהגויות פוליטיות אחרות, כגון השתתפות בהפגנות ובמחאות ציבוריות. מי צודק? האם יש סיבה לדאגה?","freeText":"","image":"crop_jennifer_oser.png","pdf":"keren2018-19-e18jo.pdf","reportName":"תשע\"ט 2018/19","grantType":"","broadField":"מדעי החברה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":53,"researcherName":"לילך הדני","header":"מודלים של שיתוף פעולה ואדפטציה","shortHeader":"התיאוריה האבולוציונית והמיקרוביום","description":"בשנים האחרונות אנחנו מגלים יותר ויותר על תפקידיו המגוונים של המיקרוביום - מיליארדי החיידקים החיים בגופנו ומלווים אותנו בכל אשר נלך. מתברר, שהם משפיעים על אופן התגובה שלנו למזון, מעורבים בהתפתחות מערכת החיסון שלנו ואולי אף קשורים להזדקנות. בגלל מספרם העצום ששווה למספר התאים בגופנו, ואף עולה עליו, זכה הגנום של החיידקים לשם \"הגנום השני\", ואם כך נשאלת השאלה: האם גם הוא מעורב באבולוציה ממש כמו הגנום הראשון, זה שמצוי בכל אחד מתאי גופנו? פרופ' הדני חושבת שכן.","freeText":"","image":"crop_lilach_hadani.png","pdf":"keren2018-19-e18lh.pdf","reportName":"תשע\"ט 2018/19","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":54,"researcherName":"נעמה גבע זטורסקי","header":"ד\"ר נעמה גבע זטורסקי מהפקולטה לרפואה, טכניון","shortHeader":"איפיון המכניזמים של התקשורת בין חיידקי המעיים הסימביונטים והמאכסן","description":"לאחרונה מדובר רבות על המיקרוביום, אותה אוכלוסייה של \"חיידקים טובים\" שחיה בקרבנו, פשוטו כמשמעו: במערכת העיכול שלנו. מיליוני זנים של חיידקים כאלה מסתובבים בעולם, אך כל אדם נושא בחובו צירוף ייחודי לו, שמורכב מכמה מאות זנים. השותפים הסמויים האלה משפיעים על מגוון עצום של תפקודים אנושיים, כמו פעילותה של מערכת החיסון, ולא זו בלבד אלא שמתברר שהם אלה שמפעילים אותה ובלעדיהם היא תישאר רדומה.","freeText":"","image":"crop_naama_zatursky.png","pdf":"keren2018-19-e18ngz.pdf","reportName":"תשע\"ט 2018/19","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":55,"researcherName":"וואין הורוביץ","header":"פרופ׳ וואין הורוביץ מהחוג לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית","shortHeader":"רשימת הכוכבים הגדולה ומקורות דומים: אסטרונומיה, מיסטיקה, וידע במזרח הקרוב הקדום","description":"אשורולוגיה, בניגוד למה שנוטים לחשוב, אינה תחום שעוסק בחקר התרבות האשורית דווקא. האשורולוגיה עוסקת בחקר התרבויות העתיקות שהשתמשו בכתב יתדות, התרבות האשורית היא רק אחת מהן. תרבויות נוספות כאלה הן: התרבות השומרית, האכדית והבבלית. הלוחות הראשונים שנכתבו בכתב יתדות התגלו באשור, ומכאן שמו של התחום, אך מאז התגלו עוד אלפי לוחות, חרסים ואבנים כאלה בכל המזרח התיכון.","freeText":"","image":"crop_wayne_horovitz.png","pdf":"keren2018-19-e18wh.pdf","reportName":"תשע\"ט 2018/19","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":57,"researcherName":"נירה מוניצ'ור ","header":"ד\"ר נירה מוניצ'ור מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן","shortHeader":"\"טלפון שבור\": ההשפעה של מידע מיד שנייה (מפה לאוזן) על חווית המוצר","description":"מה גורם לאדם להעדיף מוצר אחד על פני האחר? מה משפיע על המחיר שהוא יהיה מוכן לשלם? ועד כמה מושג ה\"נאמנות\" רלוונטי להחלטות כאלה? שאלות כאלה מאפיינות את התחום המדעי שנקרא \"התנהגות של צרכנים\" ועוסק בתהליכים - המודעים והלא מודעים - שמובילים צרכנים להתנהגות מסויימת.<br />\r\n<br />\r\nהתחום הצעיר הזה נסמך על פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכלכלה התנהגותית ומנסה לשאוב מהם תובנות כדי לעמוד על הגורמים המשפיעים על קבלת ההחלטות של הצרכן. ד\"ר נירה מוניצ'ור, יחד עם הפוסט דוקטורנטית ד\"ר ענבל שטוקהיים, עוסקות בענף מתפתח של התחום, שזכה לכינוי \"העברת מידע מפה לאוזן\" ובוחן את השפעתה של חשיפה לחוות דעת על התנהגותו של הצרכן. התפתחותן של הרשתות החברתיות הקל מאוד על הפצתן של חוות הדעת בין הצרכנים, ומכאן שהשפעתן על תהליך קבלת ההחלטות הפכה גדולה יותר.","freeText":"","image":"crop_nira_munichor.png","pdf":"keren2018-19-e18nm.pdf","reportName":"תשע\"ט 2018/19","grantType":"","broadField":"מדעי החברה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":58,"researcherName":"נירית דודוביץ","header":"פרופ' נירית דודוביץ, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן למדע","shortHeader":"אופקים חדשים במדע האטו שנייה","description":"האם סוס יכול לעוף? זה ניסוח קצת פרוע לשאלה שניסוחה המדוייק יותר הוא זה: האם יש רגע שבו סוס דוהר מנתק את כל ארבע פרסותיו מהקרקע ונמצא כולו באוויר? חשבתם על זה פעם? השאלה הזאת העסיקה פרשים ומגדלי סוסים בסן פרנסיסקו של שנות ה 70 במאה ה 19 , אך איש לא יכול לענות עליה.<br />\r\n<br />\r\nפרס של 25,000 דולר הוצע למי שיצליח לפתור את השאלה, והזוכה היה צלם בשם אדוארד מייברידג'. מייברידג' התקין מצלמות לאורך מסלול הדהירה, באופן שכאשר הסוס דהר, הוא משך בחוטים שהפעילו את המצלמות בזו אחר זו, וכך נוצר רצף תמונות ש\"הקפיאו\" את תנועת הסוס רגע אחרי רגע. סדרת התמונות הזאת נחשבת לראשונה שתיעדה תנועה כה מהירה, ולזו שהיוותה השראה עבור תומס אדיסון לפתח את מצלמת קולנוע.","freeText":"","image":"nurit_dudowitz.png","pdf":"keren2018-19-e18nd.pdf","reportName":"תשע\"ט 2018/19","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":38,"researcherName":"דורון אורבך","header":"פרופ' דורון אורבך, עומד בראש \"מרכז המחקר הלאומי להנעה אלקטרוכימית (רכבים חשמליים)״","shortHeader":"הנעה אלקטרוכימית","description":"לא רבים מכירים את חזון המכונית החשמלית של תיאודור הרצל: \"יבוא יום הפלאים\" הוא כתב בספרו \"האבטומוביל\", \"והמצבר החשמלי יעלה לשלטון... כוחות טבע לאין סוף, הנסערים לריק, ייכלאו ויועמדו לשירות האדם למאור ולעבודה ולרווחה - איזה חלום!\" כך כתב הרצל ב־ 1899 , והחלום הזה הולך ומתגשם. מספר כלי הרכב המונעים באמצעות חשמל עולה בהתמדה ברחבי העולם: ב־ 2015 , הם היוו כאחוז אחד מכלל כלי הרכב שנמכרו בארצות הברית ובבריטניה, 6 אחוזים בהולנד ו־ 35 אחוזים, לא פחות, בנורבגיה.<br />","freeText":"","image":"אורבך.png","pdf":"keren 2016-17 - DO.pdf","reportName":"תשע\"ז 2016/17","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":39,"researcherName":"אלי פיקרסקי","header":"פרופ' אלי פיקרסקי, עומד בראש מוקד המחקר: \"p53 כבקר של הומיאוסטזיס ברקמות ממאירות ושפירות\". במוקד חברים גם פרופ' משה אורן, פרופ' ינון בן נריה ופרופ' ורדה רוטר","shortHeader":"P53 כבקר של הומיאוסטזיס ברקמות ממאירות ושפירות","description":"חיוניותו של יצור חי תלויה במידה רבה ביכולתו לשמור על סביבה פנימית יציבה, גם לנוכח שינויים שחלים בסביבה החיצונית. יציבות כזאת, שנקראת \"הומיאוסטזיס\", מושגת על־ידי שיתוף פעולה מתוזמר היטב של גורמים רבים, שמבוקרים באופן הדוק.<br />","freeText":"","image":"פיקרסקי.png","pdf":"keren 2016-17 - EP.pdf","reportName":"תשע\"ז 2016/17","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":40,"researcherName":"מוטי שגב","header":"פרופ' מוטי שגב, עומד בראש מרכז המצויינות \"אור וחומר\"","shortHeader":"אור וחומר","description":"בחיי היומיום כאשר מתייחסים ליחסים בין אור לחומר, מתכוונים לכך שכאשר אור נופל על חומר, חלק ממנו נבלע על ידי החומר וחלק חוזר אלינו לעין. מה שחוזר מבטא את הצבע של החומר. אבל לא בכך עוסק מרכז המצויינות. המדענים במרכז עוסקים במערכות שיש בהן יחסי גומלין בין האור והחומר: האור משנה את תכונותיו של החומר, והחומר שהשתנה משפיע מצידו על האור.<br />","freeText":"","image":"empty.png","pdf":"keren  מוטי שגב 2016-17 - MS.pdf","reportName":"תשע\"ז 2016/17","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":41,"researcherName":"רות ברמן","header":"פרופ' רות ברמן, כלת פרס א.מ.ת לבלשנות לשנת 2012","shortHeader":"רכישת השפה העברית כשפת אם","description":"פרופ' ברמן היא בלשנית, פרופסור אמריטוס שהקימה את החוג לבלשנות באוניברסיטת תל&ndash;אביב. אולי בגלל ששפת האם שלה היא דווקא אנגלית - היא נולדה בדרום אפריקה - המבט של פרופ' ברמן על העברית היה תמיד סקרן ובלתי משוחד. ייתכן שזה מה שאפשר לה לחקור את השפה באופן מעט שונה מהמקובל.&nbsp;<br />\r\n<br />\r\nכיום היא מתעניינת בעיקר ברכישת השפה העברית כשפת אם ובהתהוות \"העברית החדשה\", המדוברת והלא פורמלית.<br />","freeText":"","image":"ברמן.png","pdf":"keren 2016-17 - RB.pdf","reportName":"תשע\"ז 2016/17","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":42,"researcherName":"ירחמיאל (ריצ'ארד) כהן","header":"פרופ' ירחמיאל  (ריצ'ארד) כהן, עומד בראש מרכז המצויינות \"דעת המקום\" - מרכז לחקר תרבויות של מקום בעולם היהודי בעידן המודרני","shortHeader":"חקר תרבויות של מקום בעולם היהודי בעידן המודרני","description":"כשפרופ' כהן הגה את הרעיון להקים מרכז רב תחומי שיעסוק במושג \"מקום\" ובמשמעותו בעולם היהודי, הוא חשב שזה נושא שמזמן מבט פתוח ורב תחומי על התרבות היהודית המודרנית, אך לא שיער עד כמה הוא \"חם\" בעולם האקדמי. מתברר, שחוקרים רבים מתחומים שונים במדעי הרוח מתעניינים בנושא, וכל אחד בוחן אותו מנקודת מבטו הייחודית.<br />","freeText":"","image":"כהן.png","pdf":"keren 2016-17 - RC.pdf","reportName":"תשע\"ז 2016/17","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":43,"researcherName":"זליג אשחר","header":"פרופ' זליג אשחר , חתן פרס ישראל במדעי החיים לשנת 2015","shortHeader":"פעילותם של תאי T נגד הסרטן","description":"פרופ' אשחר הוא חוקר במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע ומנהל את מעבדת המחקר האימונולוגי במרכז הרפואי ע\"ש סוראסקי בתל אביב )איכילוב(. ב 2013 הוכתרה עבודתו כ\"פריצת הדרך של השנה\" על ידי כתב העת היוקרתי \" Science \", וב 2015 הוענק לו פרס ישראל \"על גילוי ופיתוח גישה פורצת דרך בטיפול במחלות<br />\r\nובייחוד במחלת הסרטן\". פרופ' אשחר בכלל לא התכוון לטפל בחולים. במשך שנים ארוכות הוא התעמק במדע בסיסי וחקר היבטים שונים של מערכת החיסון, אבל התשובות לשאלות שהעלה וההתפתחות הטכנולוגית הן שהובילו אותו בסופו של דבר לפתח טיפול אנטי סרטני שמידת יעילותו נדירה.<br />","freeText":"","image":"Eshhar.png","pdf":"keren 2016-17 - ZE.pdf","reportName":"תשע\"ז 2016/17","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":32,"researcherName":"דבורה צויקל","header":"ד\"ר דבורה צויקל זכתה במענק אישי וציוד להקמת מעבדה כחברת סגל חדשה","shortHeader":"הספינה הטרופה ממגדל הזבובים בעכו","description":"כשד\"ר דבורה צויקל הולכת לעבודה, היא לובשת חליפת צלילה ונכנסת לים. בעומק של כ 4 מטר מתחת לפני הים,&nbsp;מול חופיה של עכו, מחכה לה ספינת עץ מכוסה בחול שטבעה לפני כ 200 שנה. היא נקראת \"הספינה הטרופה ממגדל&nbsp;הזבובים\", וד\"ר צויקל מנסה לחשוף אותה ולגלות את סודותיה. כבר 13 שנים עוסקת ד\"ר צויקל בחקר של כלי שיט&nbsp;עתיקים טבועים, ועכשיו היא מקימה מעבדה גם מעל המים, ראשונה מסוגה בישראל, שתתמקד בחקר הממצאים&nbsp;שנמשים מהמצולות.","freeText":"","image":"crop_צויקל 300 2000.png","pdf":"דבורה צויקל.pdf","reportName":"תשע\"ו 2015/16","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":33,"researcherName":"הלל פרום","header":"פרופ' הלל פרום, עומד בראש מרכז המצויינות \"הסתגלות צמחים לסביבה משתנה: הבנה מערכתית ומידול של תגובות צמחים לעקות א ביוטיות זמניות ולשינויי אקלים ארוכי טווח\"","shortHeader":"הסתגלות צמחים לסביבה משתנה","description":"כל היצורים החיים מתעצבים ומסתגלים לתנאי הסביבה המשתנים בדרך של ברירה טבעית. זהו תהליך אבולוציוני&nbsp;יעיל מאוד אך הדרגתי וממושך, שאורך דורות רבים ובסופו שורדים הצמחים ובעלי החיים המותאמים ביותר לסביבה.&nbsp;אלא שבשנים האחרונות, כדור הארץ נתון לשינויי אקלים מהירים ולא הדרגתיים, שפוגעים בצמחים ובבעלי החיים&nbsp;מבלי שיהיה לאוכלוסיות מספיק זמן להסתגל.<br />","freeText":"","image":"crop_אלבאום 300 2000.png","pdf":"הלל פרום.pdf","reportName":"תשע\"ו 2015/16","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":34,"researcherName":"עופר אהרוני","header":"פרופ' עופר אהרוני ופרופ' שיראז מינוואלה, משתפים פעולה במסגרת ההסכם בין הקרן הלאומית למדע בישראל וה- \u001aCouncil Grant University בהודו","shortHeader":"תורות שדה עם סימטריות בעלות ספין גבוה ותורות כבידה עם ספין גבוה","description":"הביולוגיה מסתכלת על מה שנמצא בעולם ומנסה להבין אותו; המתמטיקה חוקרת ישויות שהיא עצמה ממציאה&nbsp;ולא אכפת לה מהעולם; ואילו הפיזיקה ממוקמת בתווך: היא מנסה להסביר את התופעות בעולם, אבל עושה את זה&nbsp;בשיטות מתמטיות, ומפתחת לשם כך מודלים מתמטיים תיאורטיים.","freeText":"","image":"crop_אהרוני 300 2000.png","pdf":"אהרוני ומינוואלה.pdf","reportName":"תשע\"ו 2015/16","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":35,"researcherName":"יוסי ניר","header":"פרופ' יוסי ניר, עומד בראש מרכז המצויינות \"היקום הקוונטי: חלקיקים ואסטרו חלקיקים\"","shortHeader":"היקום הקוונטי: חלקיקים ואסטרו חלקיקים","description":"ההכרה שיש לטבע חוקים, כלומר שניתן לנסח כללים שהטבע פועל על פיהם, מובנת מאליה כיום, אך לא תמיד זה היה&nbsp;כך. הראשון שהבין, שהתפוח שנופל על ראשו של אדם והכוכב שסובב סביב השמש מצייתים לאותו חוק טבע ושאפשר&nbsp;לתאר אותו על ידי נוסחה אחת, היה אייזק ניוטון, והוא חולל בכך פריצת דרך מחשבתית אדירה. עם הזמן, הפיזיקה&nbsp;המודרנית גילתה, שחוקי ניוטון הם רק קירוב. התברר, שכדי לתאר את התנהגותם של חלקיקים זעירים במרחקים&nbsp;קטנים יש להשתמש בתיאוריה שנקראת \"תורת הקוונטים\", ואילו כדי להסביר תופעות \"גדולות\" ביקום כמו אור,&nbsp;זמן ומרחב נכון להשתמש ב\"תורת היחסות\". שתי התורות האלה - תורת הקוונטים ותורת היחסות - חוללו מהפכה&nbsp;מחשבתית נוספת בדרך שבה אנחנו מבינים את הטבע.<br />\r\n<sup>איור, באדיבותה של נאס\"א<br />\r\n</sup>","freeText":"","image":"universe 2000 300.png","pdf":"יוסי ניר.pdf","reportName":"תשע\"ו 2015/16","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":36,"researcherName":"אילנה ריטוב","header":"פרופ' אילנה ריטוב, עומדת בראש מרכז המצויינות \"מחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט\"","shortHeader":"מחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט","description":"אחד המשפטים הקדומים הידועים לנו ביותר הוא משפט שלמה, שבו הכריע המלך בסכסוך בין שתי נשים על שייכותו&nbsp;של ילד, שכל אחת מהן טענה שהיא אימו. שלמה פקד לגזור את הילד לשניים ולחלקו בין הנשים, החלטה שהניעה את&nbsp;האם האמיתית לוותר על הילד כדי להגן עליו וכך נחשפה שייכותו.<br />\r\nמשפטים מודרניים תלויים פחות ביצירתיות של השופט ומושתתים על הליך פורמלי ומסודר יותר של ראיות ועדויות,&nbsp;ועדיין מעניין לבחון כיצד מתקבלות החלטותיהם של שופטים ומה משפיע עליהן.","freeText":"","image":"law.jpg","pdf":"אילנה ריטוב.pdf","reportName":"תשע\"ו 2015/16","grantType":"","broadField":"מדעי החברה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":37,"researcherName":"שרון שקרגי, ליל לוסטיגמן, אריאל הנדל","header":"מלגות לחוקרים צעירים מצטיינים, שזה עתה סיימו את עבודת הדוקטורט שלהם במדעי החברה","shortHeader":"פוסט-דוקטורנטים מצטיינים במדעי החברה","description":"במחזור הקודם החלה הקרן הלאומית למדע להעניק מלגות לחוקרים צעירים מצטיינים, שזה&nbsp;עתה סיימו את עבודת הדוקטורט שלהם במדעי החברה. המלגות נועדו לאפשר להם לשהות&nbsp;במוסדות מחקר מובילים במסגרת השתלמות של בתר דוקטורט. המטרה היא לחשוף אותם&nbsp;בתחילת דרכם האקדמית לדרכי חשיבה חדשות, לעורר בהם השראה ולעודד את הבשלתם כך&nbsp;שבהמשך יוכלו להשתלב בהצלחה במערכת האקדמית בארץ.","freeText":"","image":"social sci1.jpg","pdf":"סמדר רייספלד.pdf","reportName":"תשע\"ו 2015/16","grantType":"","broadField":"מדעי החברה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":24,"researcherName":"אוריאל  סימון","header":"פרופ' אוריאל סימון הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ\"ך של אוניברסיטת בר אילן.","shortHeader":"על התרבות המחקרית במדעי הרוח","description":"המקרא הוא ספריה, שמכילה טקסטים עתיקים שנכתבו לאורך 1,000 שנים. חקר המקרא הוא הנסיון להבין את הטקסטים האלה ובתור שכזה, שיטות המחקר שלו לקוחות מתחומים רלוונטיים: חקר הלשון וחקר הספרות, היסטוריה ופילוסופיה - בעיקר תיאולוגיה -&nbsp;וגם מחקר השוואתי, שעושה השוואה של המקרא עם טקסטים אחרים של המזרח הקדום.","freeText":"","image":"Uriel Simon.jpg","pdf":"אוריאל סימון.pdf","reportName":"תשע''ה 2014/15 ","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":25,"researcherName":"גדעון שרייבר","header":"פרופ' גדעון שרייבר הוא ראש מרכז המצויינות \" ביולוגיה מבנית של התא\".","shortHeader":"על מרכז מצוינות בחקר הביולוגיה של התא","description":"<p dir=\"RTL\">החל משנות העשרים של המאה שעברה, מייד לאחר שהזרקור הביולוגי הופנה אליהם, כבשו החלבונים בסערה את שדה המחקר. מדענים החלו לפענח את הרצף שלהם, לגלות את תפקידיהם ולחשוף את המבנה שלהם. החלבונים היו \"הדבר החם הבא\".<br />\r\nאך עם הופעתם של כוכבים חדשים על במת הביולוגיה - קודם ה DNA ואחר כך המוח - נראה היה כאילו&nbsp;הועם זוהרם של החלבונים. יותר ויותר מדענים העדיפו להקדיש את מרצם לטובת הנושאים החדשים. אלא שהביולוגיה נשארה אותה ביולוגיה, והחלבונים עדיין מהווים את היסוד של כל פעילות ביולוגית. הודות להתקדמות המסחררת של הטכנולוגיה, חקר החלבונים &nbsp;)פרוטאינים) &nbsp;שנקרא ״פרוטאומיקה״ )על משקל גנומיקה(, תוסס היום כפי שלא היה מעולם.</p>\r\n<p dir=\"LTR\">&nbsp;</p>","freeText":"","image":"Gideon Schreiber.jpg","pdf":"גדעון שרייבר.pdf","reportName":"תשע''ה 2014/15 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":26,"researcherName":"חיים היימס","header":"פרופ' חיים היימס הוא ראש מרכז המצויינות לחקר המרת דת ומפגשים בין דתיים.","shortHeader":"על מרכז מצוינות לחקר המרת דת","description":"<p dir=\"RTL\">לפעמים אדם מתנתק באופן מוחלט ומשאיר את עולמו הישן מאחור,ולעתים הוא מביא איתו אל הדת החדשה חלקים מחייו הקודמים,&nbsp;למשל את עולם הידע שלו או אפילו את משפחתו.&nbsp;האם ההמרה היא אירוע נקודתי או תהליך מתמשך? כיצד רואות&nbsp;הקהילות - הנעזבת והנבחרת - את המומר? באיזה אופן הן מתייחסות&nbsp;למשפחתו? ולסוגיית ההמרה בכלל? <br />\r\nעל שאלות אלה ואחרות מנסה לענות מרכז המצויינות לחקר המרת דת ומפגשים בין דתיים<br />\r\n<br />\r\n</p>","freeText":"","image":"Chaim Hames.jpg","pdf":"חיים היימס.pdf","reportName":"תשע''ה 2014/15 ","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":27,"researcherName":"חיים סידר","header":"פרופ' חיים סידר הוא חוקר במחלקה לביוכימיה של התא ולגנטיקת האדם באוניברסיטה העברית","shortHeader":"על התרבות המחקרית במדעי החיים","description":"<p dir=\"RTL\">הביולוגיה השתנתה מאוד לאורך ההיסטוריה. בעבר, רוב המחקר הביולוגי היה תיאורי, כלומר&nbsp;מבוסס על תצפיות.&nbsp;הביולוגיה המודרנית לא מסתפקת בתצפיות או במעקב אחרי הגורמים להשתלשלות האירועים. בגלל ההתפתחות האדירה של הטכנולוגיה, אנחנו יכולים היום להתערב באירועים באופן אקטיבי וממוקד, כלומר לעשות מניפולציות.<br />\r\n<div>&nbsp;</div>\r\n</p>","freeText":"","image":"סיפורי חוקרים סידר.jpg","pdf":"חיים סידר.pdf","reportName":"תשע''ה 2014/15 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":28,"researcherName":"מארק גנדלמן  קילין זו","header":"שת\"פ במסגרת הסכם בין הקרן הלאומית למדע בישראל והקרן הלאומית למדעי הטבע בסין","shortHeader":"ליגנדים חדשים לשיפור יעילות הקטליזה","description":"בשנות ה 50 וה 60 של המאה העשרים נמכרה בכל רחבי העולם&nbsp;תרופה ללא מרשם בשם ״תלידומיד״. היא נועדה לפתור את בעיית&nbsp;בחילות הבוקר של נשים בהריון, אך לרוע המזל גרמה למומים&nbsp;בעוברים, השפעה שהתגלתה רק שנים רבות מאוחר יותר. התברר,&nbsp;שהתרופה ״תלידומיד״ מכילה שתי מולקולות דומות להפליא -&nbsp;הן תמונת ראי זו של זו - שהאחת אכן מקלה את בחילות הבוקר,&nbsp;והשנייה מחוללת מוטציות שפוגעות בהתפתחות העובר. האסון&nbsp;הזה הביא למודעות את חשיבות המבנה המרחבי של מולקולות ואת&nbsp;הצורך לשלוט בו אם רוצים ליישם את הכימיה לביולוגיה.","freeText":"","image":"Gendelman.png","pdf":"מארק גנדלמן.pdf","reportName":"תשע''ה 2014/15 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":29,"researcherName":"מיכל ירושלמי","header":"פרופ' מיכל ירושלמי היא חוקרת בחוג לחינוך מתמטי בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה","shortHeader":"על התרבות המחקרית במדעי החברה","description":"<p dir=\"RTL\">יש טוענים, שהחינוך כולו אינו תחום כשלעצמו אלא עיסוק שמתקיים במרחב אינטרדיסציפלינרי שבו נפגשות הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והפילוסופיה. כאשר מדובר בחינוך מתמטי, גם המתמטיקה מצטרפת. כל מי שעוסק בחינוך מתמטי, יש לו תואר במתמטיקה, והמחקר נעשה בפקולטה לחינוך או כתוכנית של החוג למתמטיקה. בכל מקרה, כל החוקרים חולקים מטרה משותפת: להבין את הגורמים ללמידה משמעותית ולהצלחה בלימודי המתמטיקה.</p>","freeText":"","image":"Michal Yerushalmy .jpg","pdf":"מיכל ירושלמי.pdf","reportName":"תשע''ה 2014/15 ","grantType":"","broadField":"מדעי החברה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":30,"researcherName":"עילם גרוס","header":"פרופ' עילם גרוס הוא חוקר במחלקה לפיזיקת חלקיקים במכון ויצמן למדע","shortHeader":"על התרבות המחקרית במדעים מדויקים","description":"הפיזיקה רוצה לגלות את האמת? להבין איך העולם עובד באמת? בפיזיקה אין אמת מוחלטת; יש פרשנויות. פיזיקאים מנסים לגלות איך דברים עובדים ומציעים מודל. אם המודל החדש יצליח להסביר תופעה שאינה מוסברת על ידי המודל הנוכחית, או לנבא משהו שהמודל הנוכחי לא מנבא, ואם הנבוי יתאמת, אז יש סיכוי שהמודל יתקבל. כך שלא לגמרי ברור מה זה \"לגלות את האמת\". הדבר המדוייק לומר הוא, שהפיזיקאים מסבירים את הטבע בעזרת מודלים.<br />","freeText":"","image":"Eilam Gross.jpg","pdf":"עילם גרוס.pdf","reportName":"תשע''ה 2014/15 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":7,"researcherName":"אוהד בירק","header":"מנהל המכון לגנטיקה של האדם במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע וראש קבוצת הגנטיקה ומעבדת המחקר על שם מוריס קאהן במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגבבאוניברסיטת בן גוריון.   ","shortHeader":"הבסיס המולקולרי למחלות גנטיות של מיקרוצפליה","description":"פרופ&rsquo; בירק זכה במענק למחקר ביו רפואי בתחומים של מחלות ניווניות של מערכת העצבים והפרעות גנטיות בשיתוף עם קרן מורשה.","freeText":"","image":"Ohad Birk.jpg","pdf":"2013 אוהד בירק.pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":8,"researcherName":"זהבה סלומון","header":"ראש מרכז המצוינות הרב תחומי לחקר טראומה המונית: ממחקר בסיסי ליישום מניעה וטיפול","shortHeader":"מרכז מצוינות רב תחומי לחקר טראומה","description":"ההיסטוריה היהודית היא במידה רבה היסטוריה של טראומות.\r\nדי אם נסתכל על &rdquo;חגי ישראל&rdquo;, רבים מהם מציינים כיצד התגברנו שוב ושוב על צוררים שקמו עלינו לכלותינו: המן, פרעה, אנטיוכוס ועוד ועוד. בהיסטוריה הקרובה יותר, של דור המייסדים, הטראומות הלאומיות כוללות את השואה, עקירתם של אנשים ממקומותיהם\r\nוהגירתם לארץ חדשה וקשה, סדרה של מלחמות ופיגועי הטרור.\r\nמאחורי כל טראומה לאומית ישנם, כמובן, אנשים שנושאים על גבם, כל אחד את הטראומה האישית שלו.","freeText":"","image":"Zahava Solomon .jpg","pdf":"2013 זהבה סלומון.pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעי הרוח","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":9,"researcherName":"חמוטל גור","header":"רופאה במחלקה הפנימית בבית החולים “הדסה“ עין כרם וחוקרת בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.","shortHeader":"ליגנד ל- NKp46 על גבי תאי ביטא וחידקים","description":"ד\"ר גור זכתה במענק למחקר קליני בנושא: &ldquo;הבנת מנגנון התקיפה של תאי ביטא על ידי תאי הרג טבעיים\".<br />\r\nמערכת החיסון מדומה לעתים קרובות לצבא, המגן על הגוף מפני&nbsp;פגיעתם הרעה של אויבים שמאיימים עליו. חיידקים, נגיפים ושאר&nbsp;פולשים זרים, מנוטרלים על ידי סוללה שלמה של תאים, שמעבירים&nbsp;זה לזה מסרים, מגייסים כוחות עזר ומחסלים את המטרה. אלא&nbsp;שלמרבה הצער, כמו בחיים, גם צבא הגוף תוקף לפעמים את כוחותיו<br />\r\nהוא, כלומר את הגוף עצמו, והתוצאות עלולות להיות קשות. אחת&nbsp;מהן היא המחלה המכונה &ldquo;סוכרת נעורים&ldquo; או &ldquo;סוכרת מסוג 1&ldquo;.<br />","freeText":"","image":"Hamutal Gur.jpg","pdf":"2013 חמוטל גור .pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":10,"researcherName":"יעל קלי","header":"ראש מרכז המצוינות “למידה בחברה מקושרת: יצירה שיתופית של ידע בקהילות למידה מקוונות“","shortHeader":"מרכז מצוינות בלמידה בחברה מקוונת","description":"פעם הייתה חקלאות, אחר כך תעשייה וכיום המידע הוא מה שמגדיר את החברה שלנו. יותר ויותר תחומים מושפעים מהשימוש הגובר במידע ובטכנולוגיות שמפיצות אותו. חלק הולך וגדל של התקשורת הבינאישית נעשה בסביבה דיגיטלית, שמאפשרת לנו לא רק להגיע בקלות למידע אלא גם לייצר ולשתף אותו עם אחרים באופן מידי. יש שמתפעלים מהמגמה, אחרים מגנים אותה, אך כולם מודים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.","freeText":"","image":"Yael Kali1.jpg","pdf":"2013 יעל קלי.pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעי החברה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":11,"researcherName":"שחל אילני","header":"ד“ר שחל אילני ממכון ויצמן, זכה במענק במסגרת \"התוכנית להשבת מוחות\" בשיתוף עם קרן מורשה","shortHeader":"חקר הפיסיקה של אלקטרונים וספינים במימדים נמוכים","description":"מחקרו עוסק בנושא: &ldquo;ננוצינוריות ומשטחי פחמן אטומיים כמעבדות לחקר הפיסיקה של אלקטרונים וספינים בממדים נמוכים&ldquo;.<br />\r\nכשפיזיקאים מסוימים אומרים שהם שואפים לשלמות, זו אינה אמירה פילוסופית או כזאת שקשורה לאיכות עבודתם. הם מתכוונים לכך שהם מחפשים מערכת ניסיונית, שתהיה נקיה מפגמים ומזיהומים, כלומר מושלמת. לשם מה זה טוב? כדי לחקור את התופעות הקוונטיות שבבסיס הטבע, אותן תופעות מתעתעות שרבים מדברים עליהן אך מעטים מבינים אותן באמת.<br />","freeText":"","image":"שחל אילני.jpg","pdf":"2013 שחל אילני .pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":12,"researcherName":"שי בן-ארויה","header":"ד“ר שי בן ארויה מאוניברסיטת בראילן, זכה במענק במסגרת התוכנית לקליטת מדענים בשיתוף עם קרן מורשה","shortHeader":"מוטנטים של יציבות כרומוזומים ותפקידם בתאים סרטניים","description":"מחקרו עוסק בנושא: &ldquo;אנליזה גנומית של מוטנטים המשפיעים על יציבות כרומוזומים ותפקידם בתאים סרטניים&ldquo;.<br />\r\nלכל אדם יש 46 כרומוזומים, שמכילים את החומר התורשתי שלו.&nbsp;כך כתוב בכל ספרי הביולוגיה, לצד תמונה שמציגה אותם כגופיפים&nbsp;מושלמים דמויי מקלות, שצפים להם בשלווה בגרעין התא. אלא&nbsp;שהמציאות, מסתבר, אינה כה פסטורלית. הכרומוזומים הם גופיפים&nbsp;סוערים למדי, שנשברים ומתאחים מחדש ללא הרף.<br />\r\n<br />","freeText":"","image":"Shay Ben-Aroya.jpg","pdf":"2013 שי בן ארויה.pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":13,"researcherName":"נציגי מכון ברוד","header":"פרופ' אריק לנדר, המנהל של מכון Broad ואחד ממייסדיו. פרופ' אביב רגב, חוקרת במכון, אחראית על \"המצפה התאי ע\"\"ש קלרמן\" (Klarman Cell Observatory) ומנהלת התכנית המשותפת של Broad עם הקרן הלאומית הישראלית למדע. ","shortHeader":"על התוכנית המשותפת עם מכון ברוד","description":"<p dir=\"RTL\">אי שם בדרך בין אוניברסיטת הארוורד למכון הטכנולוגי של מסצ&lsquo;וסטס (MIT) בקיימברידג&lsquo; שליד בוסטון, נמצא \"מכון Broad \" שבמעבדותיו &nbsp;המשוכללות מתחוללת מהפיכת הרפואה הגנומית. מיטב המדענים חוקרים בו, מזה עשור את הגנום, במטרה לשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים מחלות ומפתחים להן תרופות. עד היום זוהו במכון שמתגאה בשיתוף הפעולה ההדוק שלו עם ישראל, מאות גנים המעורבים במחלות כמו סרטן לסוגיו, סכיזופרניה, סוכרת מסוג 2, ועוד.</p>\r\n<p dir=\"LTR\" style=\"text-align: right;\">&nbsp;</p>","freeText":"","image":"Eric Lander and Aviv Regev.jpg","pdf":"2013 לנדר ורגב ברוד.pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":14,"researcherName":"ראובן עמיתי","header":"פרופ' ראובן עמיתי עומד בראש מוקד המחקר שעוסק בנושא:\"התהוות החברה האיסלאמית בארץישראל\".","shortHeader":"מוקד מחקר על התהוות החברה האסלאמית בארץ-ישראל","description":"<p dir=\"RTL\">הנוכחות של יהודים וערבים בארץ ישראל של היום מעוררת כל כך הרבה רגשות ויצרים עד שיש לפעמים נטיה לשכוח שהיא תוצאה של תהליכים היסטוריים ממושכים, שראוי להתבונן בהם בעיניים סקרניות ומפוכחות וללא התלהמות. כשעושים זאת מגלים כמה דברים מרתקים, למשל שהיו תקופות שבהן יהודים ומוסלמים חיו כאן יחד ביחסים טובים למדי ובמידה רבה של טבעיות.</p>","freeText":"","image":"Reuven Amitai.jpg","pdf":"2013 ראובן עמיתי .pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעי החברה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":15,"researcherName":"עמית מלר","header":"ראש מרכז המצוינות לגישות פיזיקליות לתהליכים דינמיים במערכות ביולוגיות: מרמת המולקולה לרמת התא הבודד","shortHeader":"מרכז מצוינות גישות פיזיקליות: מרמת המולקולה לרמת התא הבודד","description":"באופן מסורתי וכמובן מאליו, אנחנו רגילים לחשוב על מערכות ביולוגיות כעל תחום מחקר של ביולוגים. אלא שיותר ויותר פיזיקאים ומהנדסים נכנסים כיום לתחום ומציעים גישות וכלים חדשים לפיענוח המורכבות הבלתי נסבלת של החיים. מרכז המצוינות, שבראשו עומד פרופ&rsquo; עמית מלר, מאכלס כתריסר חוקרים כאלה.","freeText":"","image":"meller.png","pdf":"2013 עמית מלר .pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":16,"researcherName":"שאול ילובסקי ויינג פו","header":"נושא המחקר: תפקיד חלבוני ROP והאפקטורים שלהם בבקרה על השלד התוך תאי והשפעתם על התפתחות צמחים","shortHeader":"השפעת חלבוני ROP על השלד התוך-תאי וההתפתחות בצמחים","description":"יש שאלות שרק ילדים ומדענים מעיזים לשאול, איך מתפתח תא אחד בודד, הביצית המופרית, ליצור שלם שתאיו הרבים שונים זה מזה?","freeText":"","image":"Shaul Yalovsky and Ying Fu.jpg","pdf":"2013 ילובסקי ויינג פו  .pdf","reportName":"תשע''ד 2013/14 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":1,"researcherName":"גדעון גרדר","header":"ראש מרכז המצויינות למציאת מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות קיימא","shortHeader":"על מרכז מצוינות בדלקים סולאריים ","description":"כידוע, הדלק שאנו ממלאים בו את המכוניות שלנו, מקורו בשרידיהם של יצורים קדומים,\r\nששקעו בים במשך מיליארדי שנים. כידוע, כמות הדלק הזה מוגבלת, ויום אחד הוא\r\nיתכלה. כידוע, חייבים לעשות משהו.","freeText":"","image":"Gideon Grader.jpg","pdf":"2012 גדעון גרדר ראש מרכז אנרגיה חלופית.pdf","reportName":"תשע''ג 2012/13                                                                                                                                                                                                                                                 ","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":2,"researcherName":"גידי רכבי","header":"פרופ' גידי רכבי הוא רופא-חוקר.","shortHeader":"על תוכנית 'רופאים-חוקרים בבתי-חולים'","description":"<p dir=\"RTL\">כרופא הוא התמחה ברפואת ילדים, בהמטולוגיה,&nbsp;ובהמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים; כחוקר בעל דוקטור לפילוסופיה ממכון ויצמן, הוא&nbsp;מנהל את המרכז לחקר הסרטן בבית החולים &ldquo;שיבא&ldquo; בתל השומר. פרופ&lsquo; רכבי מעורב בקידום התכנית שנקראת &ldquo;רופא-חוקר&ldquo;, וככזה הוא עונה על כל השאלות האלה בהתלהבות רבה.</p>\r\n<p dir=\"RTL\">&nbsp;</p>","freeText":"","image":"Gidi Rehavi.jpg","pdf":"2012 גידי רכבי פרויקט רופא חולה.pdf","reportName":"תשע''ג 2012/13                                                                                                                                                                                                                                                 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":3,"researcherName":"ידין דודאי","header":"ראש מרכז המצויינות למדעי הקוגניציה","shortHeader":"על מרכז מצוינות בחקר הבינה המשחזרת","description":"<p style=\"text-align: right;\">דימו אותו לספריה, למרכזיית טלפונים, למצלמה. אמרו עליו שהוא&nbsp;מחשב או רשת מחשבים. כראש מרכז המצוינות למדעי הקוגניציה,&nbsp;פרופ&lsquo; ידין דודאי מתייחס אל המוח האנושי בתור מכונת הצפנה מופלאה.&ldquo;אניגמה&ldquo; ביולוגית, שמשדרת מסרים בשפה סודית.</p>","freeText":"","image":"Yadin Dudai.jpg","pdf":"2012 ידין דודאי ראש מרכז למדעי הקוגניציה.pdf","reportName":"תשע''ג 2012/13                                                                                                                                                                                                                                                 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":4,"researcherName":"ישי מנצור","header":"ראש מרכז המצויינות באלגוריתמים","shortHeader":"על מרכז מצוינות באלגוריתמים","description":"האלגוריתם הוא לב ליבו של המחשב, מה שמבדיל בין כספומט לסתם סדק בקיר, בין צנתור מדויק לטיפול &ldquo;על עיוור&ldquo;, בין יכולתנו להנחית אדם על הירח ל... כלום בעצם, כי שום דבר דומה לא היה אפשרי לפני המצאת האלגוריתמים הממוחשבים.","freeText":"","image":"Yishay Mansour.jpg","pdf":"2012 ישי מנצור ראש מרכז אלוגריטמים.pdf","reportName":"תשע''ג 2012/13                                                                                                                                                                                                                                                 ","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":5,"researcherName":"לילך עמירב","header":"פיתוח חומרים ננו–מטרים ייחודיים, המשמשים להמרה של אנרגית שמש לדלק","shortHeader":"חוקרת חוזרת במסגרת מרכז מצוינות","description":"יישום של שיטות ננו&ndash;טכנולוגיות לפיתוח חומרים ייחודיים, המשמשים כפוטו קטליזטורים. אלה הם זרזים, שמנצלים את אנרגית השמש כדי לקדם תהליכים כימיים,\r\nכמו פיצול של מולקולות מים, שבהם אנרגיית השמש נאגרת בקשר הכימי.","freeText":"","image":"Lilac Amirav.jpg","pdf":"2012 לילך עמירב פיתוח חומרים ננו מטרים.pdf","reportName":"תשע''ג 2012/13                                                                                                                                                                                                                                                 ","grantType":"","broadField":"מדעים מדוייקים וטכנולוגיה","previewStatus":1,"mainId":null},{"id":6,"researcherName":"קרן אברהם","header":"חברת ההנהלה המדעית של מרכז המצויינות לחקר הבסיס המולקולרי של חלות מורכבות","shortHeader":"על מרכז מצוינות ברגולציה גנית במחלות אנושיות מורכבות","description":"התפקוד היומיומי שלנו תלוי במערכת סבוכה של תהליכים, בקרות ויחסי גומלין בין  מולקולות, תאים ואיברים בגופנו. אם משהו משתבש, ולו באחד מהם, מתפתחת מחלה. לפעמים קלה יותר, לפעמים פחות. מרכז המצוינות, שפרופ&lsquo; קרן אברהם חברה בהנהלה המדעית שלו, עוסק במחלות מורכבות.","freeText":"","image":"Karen Avraham.jpg","pdf":"2012 קרן אברהמי חברת הנהלה מדעית לחקר הבסיס.pdf","reportName":"תשע''ג 2012/13                                                                                                                                                                                                                                                 ","grantType":"","broadField":"מדעי החיים והרפואה","previewStatus":1,"mainId":null}]