במשך למעלה ממיליון וחצי שנים התקיים המין האנושי (כולל אבותיו שנכחדו) על צַיִד ולקט של משאבי טבע. בתקופה זו עבר האדם תהליכים אבולוציוניים והגיע כמעט לכל חלקי העולם, אך בסיס כלכלי זה לקיומו כמעט שלא השתנה. רק לפני כ-10,000 שנה או פחות החלו בני האדם לגדל ולביית צמחים ובעלי חיים ועברו לחיות ביישובי קבע. כתוצאה מכך החלו תהליכי שינוי מהירים באופי החברה האנושית, הטכנולוגיה והידע האנושי והתרבות האנושית, שבעקבותיהם התעצב העולם שבו אנו חיים כיום. אבל כיצד והיכן התרחשה מהפכה משמעותית זו? מחקרנו עסק בתהליך החשוב של ראשית החקלאות והמעבר ליישובי קבע בשטח סין של ימינו והתמקד באזור פו-סין שבצפון מזרח סין. אזור זה, שבעבר הלא רחוק נחשב על ידי החוקרים לפריפריאלי בכל הנוגע להתפתחות החברה, הכלכלה והתרבות בסין, מתגלה (בין השאר בזכות המחקר שלנו) כאחד המרכזים החשובים שבו התפתחה, באופן עצמאי, חברת חקלאים יושבי קבע מפותחת. במסגרת המחקר ביקשנו להבין טוב יותר את התהליך ארוך הטווח של המעבר מציידים לקטים לחקלאים יושבי קבע. הואיל ולפני המחקר לא היו מוכרים כלל באזור זה אתרים קדם-חקלאיים, רצינו לזהות אתרים אלו ולדעת היכן הם ממוקמים בנוף, מה היה גודל הקהילה ששכנה באתרים אלו ובאילו תנאים היא חיה. במוקד המחקר עמדו שאלות על מהות תהליך המעבר לחקלאות: כיצד השתנה גודל ומיקום היישובים במהלך המעבר לחקלאות? כיצד השתנתה התזונה האנושית? מה היתה השפעת המעבר על התרבות האנושית ועל הארגון של הקהילות? קיימנו שתי עונות של סקר ארכיאולוגי שיטתי, שבמהלכן התחלקו החוקרים והסטודנטים לקבוצות סקר קטנות, ויחדיו כיסינו בהליכה רגלית שטח של מעל 100 קמ"ר שבו תיעדנו ומיפינו את כל השרידים מתקופות קדומות. ולאחר מכן, בהתבסס על עונות הסקר, קיימנו עונה אחת של חפירות בשני אתרים שנתגלו במהלך הסקר. משלחת המחקר כללה חוקרים וסטודנטים מישראל שעבדו במשותף עם חוקרים וסטודנטים סינים. שיתוף פעולה זה התגלה כפורה במיוחד ותרם לחיזוק הקשרים האקדמיים בין שתי המדינות. בסקר הארכיאולוגי האינטנסיבי שערכנו איתרנו ומיפינו מעל 1000 אתרים, שרובם לא היו מוכרים לפני כן. בין השאר הצלחנו לאתר מספר אתרים קדם-חקלאיים וכן מספר רב יחסית של אתרים מראשית החקלאות. ניתוח של מיקום האתרים בנוף מאפשר לנו להבין טוב יותר את המשאבים שנוצלו בכל תקופה ואת התהליכים הדמוגרפיים שהתלוו למעבר לחקלאות (עלייה מהירה בגודל היישובים וצפיפותם ובכמות בני האדם שאיכלסה את האזור). בחפירות שקיימנו באתר קדם-חקלאי ובאתר מראשית החקלאות התגלו שני מבני מגורים: שרידי המבנה הקדם-חקלאי מעידים על מגורים במעין בקתה זמנית בעוד שהמבנה מראשית החקלאות גדול בהרבה, בעל מתאר מרובע, ועל רצפתו נמצאו כלי חרס ואבן רבים. במהלך החפירות השקענו מאמצים רבים באיסוף של שרידים מיקרוסקופיים של צמחים משני המבנים. הניתוח של שרידים אלו עדיין בעיצומו, אך הם מעידים בבירור על השינויים בכלכלה ובתזונה האנושית. אחד הממצאים המעניינים הוא שגם לאחר ראשית החקלאות מירב התזונה האנושית התבססה על מקורות מן הטבע כגון גרעינים, אגוזים, בלוטים ופירות בר, לצד כמות קטנה בלבד של דגנים מבויתים. ממצא זה מלמד על המעבר האטי יחסית להסתמכות מלאה על צמחים ובעלי חיים מבויתים.