מבין כל מחלות הנפש, עלותן האישית, המשפחתית והכלכלית של דיכאון וסכיזופרניה היא הגבוהה ביותר. הגם שהסיבות המדויקות למחלות אלו עדיין לא נהירות דיין, ישנן עדויות מחקריות עקיפות המראות כי הסיבות לשתיהן דומות ועשויות לנבוע מטראומה או מחלה זיהומית לפני או לאחר הלידה. מאפיין משותף נוסף לשתי המחלות הללו הוא שתמונת התסמינים הקליניים המלאה מופיעה רק בתקופת ההתבגרות או בראשית תקופת הבגרות. כמו כן, שכיחות המחלות שונה בין המינים, כאשר ישנן פי שתיים נשים הסובלות מדיכאון בעוד שיותר גברים סובלים מסכיזופרניה שתופעותיה חמורות יותר. בשנים האחרונות יש עניין הולך וגובר בטיפול בבני אדם טרם שמופיע ביטוי מלא לכל התסמינים של מחלת הנפש במטרה למנוע מראש את התפתחותה או להקטין את חומרתה. בשל מגבלות אתיות כמו גם מגבלות בשיטות המחקר הקיימות, קשה לבחון ולהעריך את מידת יעילותן של שיטות טיפוליות המיושמות על בני אדם טרם שאבחון המחלה הושלם. על מנת להתגבר על חלק מבעיות אלו, יש הכרח במחקר במודלים בבעלי חיים. במחקר הנוכחי חקרנו חולדות שנחשפו באופן מבוקר לגורם שעורר דלקת בנקבות מניקות. הדלקת הובילה בבגרות לתסמינים דמויי דיכאון בצאצאים ממין נקבה ולתסמינים דמויי סכיזופרניה בזכרים, בדומה לשכיחות המגדרית האופיינית לשתי ההפרעות הללו בקרב בני אדם. גילינו כי בעוד שהתסמינים ההתנהגותיים לשתי המחלות מופיעים רק בבגרות המוקדמת, זמן רב לאחר הופעת הדלקת אצל האימהות של החולדות החולות, השינויים המוחיים מופיעים זמן רב לפני הופעת התסמינים ההתנהגותיים. השינויים המוחיים המקדימים אפשרו לנו לאתר "חלון הזדמנויות" שבו טיפול תרופתי אפשר למנוע הן את השינויים המוחיים והן את התסמינים ההתנהגותיים בשני המינים בבגרותם. התוצאות המחקריות שלנו תומכות במסקנה המאוד מעודדת שהתערבות טיפולית מוקדמת עשויה למנוע הופעתן של שתי הפרעות הנפש הקשות שחקרנו.