שיעור התעסוקה של נשים עלה ביותר ממאה אחוזים בחמישים השנים האחרונות. כאשר מפלחים את הגידול בתעסוקה על-פי מצב משפחתי, ניתן לראות כי כל הגידול הגיע מקבוצת הנשים הנשואות, בעוד שיתר קבוצות הנשים (רווקות, גרושות, אלמנות) כלל לא שינו את שיעורי התעסוקה שלהן. ישנו עניין רב בספרות בסיבות שהביאו לעלייה בשיעור התעסוקה של קבוצה זאת בניגוד לקבוצות האחרות, והטענה העיקרית היא כי שינוי במבנה משק הבית, בתפקידה של האישה במשק הבית ובאינטראקציה בין בני הזוג, הם אלו שגרמו לגידול התעסוקה המסיבי של קבוצה זו. במחקר זה נבדק כיצד פערי ההשכלה בין הבעל לאישה תורמים לגידול זה. בדור הקודם, כמעט כל הנשים היו נשואות לבעלים בעלי רמת השכלה דומה או גבוהה משלהן. בשנים האחרונות, נשים רכשו השכלה בקצב גבוה מזה של גברים, מה שגרם לכך ששיעור המשכילות בקרב נשים גבוה מזה של גברים, והדבר בא לידי ביטוי גם בפערי ההשכלה בין בני זוג: בקרב מעל לשלושים אחוז מהזוגות שהתחתנו בעשור האחרון, הנשים משכילות יותר מן הגברים (Married Down), ואחוז זה צפוי לעלות עוד בעשורים הקרובים. בחינה של נתוני ארה"ב העלתה כי בקרב זוגות אלו (שבהם האישה משכילה יותר מהבעל) שיעור התעסוקה של הנשים גבוה משיעור התעסוקה של נשים בזוגות שבהם הבעל בעל השכלה גבוהה או זהה לזו של אשתו (Married Up). תוצאה זו אינה משתנה גם בקרב זוגות שבהם לנשים יש אותה השכלה ולבעלים הכנסה זהה. לגידול הצפוי באחוז המשפחות שבהן האישה משכילה מהגבר ישנן השפעות מרחיקות לכת, לא רק על שיעורי התעסוקה כי אם גם על אי השוויון בין משקי הבית (שצפוי לגדול בגלל תופעה זאת) ועל שיעורי הילודה, שצפויים לקטון עקב המתאם השלילי בין תעסוקת נשים וילודה. מטרת המחקר הייתה לנסות ולהבין את המנגנון שעומד מאחורי הבדל משמעותי זה ולתת תחזית לשיעורי התעסוקה, הילודה והאי שוויון הצפויים בעשורים הקרובים. על מנת לענות על שאלות אלו נעשה שימוש במדגם פאנל של נתונים אמריקאים, NLSY. המדגם עוקב אחר פרטים שהיו בני נוער (גילאי 18-14) בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, שנה אחרי שנה עד היום, ומכיל נתונים דמוגרפיים מקיפים, היסטוריה תעסוקתית ותיאור על פני זמן של המצב המשפחתי ומספר הילדים. עבור פרטים נשואים, מכיל המדגם נתונים אלו גם עבור בן הזוג. מחקר זה מאפשר לבחון ברמת המיקרו את החלטות התעסוקה ואת הנישואים של בני זוג לאורך חייהם המשותפים. כמו כן נעשה שימוש בנתוני סקר כוח האדם האמריקאי, CPS, אשר מספק מדגם רוחב גדול ומייצג של משקי בית אמריקאים ומאפשר ניתוח מאקרו של שיעור התעסוקה והאי-שוויון וחישובי תחזיות. תוצאות המחקר מראות כי להפרשי ההשכלה בין בני הזוג בתחילת הנישואין יש השפעות דינמיות אשר גורמות לפערי התעסוקה שנצפו. למעשה, ניתן להסביר 44% מהפער בשיעור התעסוקה של הנשים באמצעות צבירת הניסיון וחיזוק הקשר לשוק העבודה. כיון שאישה שלבעלה השכלה נמוכה צופה ששכרו של בעלה יהיה נמוך יחסית, היא בוחרת בתעסוקה בשנות הנישואין הראשונות. השתלבותה בשוק העבודה גורמת לכך שגם אם שכרו של בעלה גבוה מהצפוי, היא בוחרת להמשיך ולהיות מועסקת, כיוון שהניסיון שצברה בשנותיה הראשונות בשוק העבודה העלה את שכרה ולכן את התועלת מעבודה. תוצאה זו מדגישה את הצורך באמצעי מדיניות שיתמקדו בנשים נשואות צעירות.