לימפומה היא מחלת סרטן הפוגעת במערכת הלימפה, אחת ממערכות ההגנה של הגוף מפני מחלות וזיהומים. לימפומה של תאי מעטפת היא סוג נדיר ואלים במיוחד של סרטן זה שמשפיעה על תאי B, תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים כמו וירוסים וחיידקים. מחלת הלימפומה של תאי מעטפת מתפתחת כאשר שני כרומוזומים – מולקולות גדולות המכילות את כל רצף הדנ״א וקיימות בגרעין של כל אחד מתאי הגוף – נשברים וחוברים זה לזה. כתוצאה, תאי B מתחילים לייצר יותר מדי חלבונים מהסוג ציקלין D1. בכמויות רגילות, חלבון זה מסייע לתהליך גדילתו הנורמלית של התא, אך כמויות עודפות גורמות לגדילה בלתי מבוקרת. כאשר התהליך הזה מתרחש בתאי B, הם מתחילים להתרבות בקצב גובר עד להיווצרותו של גידול סרטני. חולי לימפומה של תאי מעטפת מטופלים בדרך כלל בשילוב של תרופות כימותרפיות, ולפעמים גם בתוספת תרופה הנקראת ריטוקסימב, שהיא נוגדן חד-שבטי. בניגוד לכימותרפיה, שפגיעתה בתאים סרטניים מלווה גם בפגיעה בתאים רגילים, נוגדנים חד-שבטיים משמשים להרס תאים סרטניים באופן ממוקד ביותר. הנוגדנים מזהים חלבונים מסוימים שנמצאים רק על המעטפת של התאים הסרטניים, ובצורה זו יודעים ״להינעל״ עליהם באופן שמאפשר למערכת החיסונית לתקוף רק את תאים מזיקים אלה, תוך הימנעות מפגיעה בתאים שמסביב. מכיוון שלאורך זמן רבים מהחולים אינם מגיבים היטב לטיפול התרופתי הזה, עלינו לפתח דרכי טיפול חדשות שיובילו לריפוי המחלה. המחקר שנערך במעבדתנו מצביע על אפשרות לטיפול חדש שכזה: הראנו שפגיעה בביטוי החלבון ציקלין D1 בתאי החולים גורמת למותם של התאים הסרטניים. למעשה הדגמנו שחומר גנטי המעכב את ייצור החלבון ציקלין D1 מסוגל להאריך את חייהם של עכברי מעבדה החולים בלימפומה של תאי מעטפת. במחקר שלנו פיתחנו מערכת מתקדמת לטיפול המבוסס על דיכוי החלבון ציקלין D1. השתמשנו בחלקיקים ננומטריים – חלקיקים זעירים ביותר שיצרנו על בסיס מולקולות שומנים – כמערכת הובלה שמשנעת אל התאים החולים את החומר שמונע את ייצור החלבון המזיק. בצורה זו הגיע החומר הגנטי לכל אותם תאים סרטניים במח העצם, בבלוטות הלימפה ובזרם הדם. כתוצאה, התארך זמן החיים של עכברי המעבדה שהיו חולים במחלת הסרטן. זהו רק שלב ראשוני במחקר, ויידרש עוד זמן רב עד שיוכל לשמש תרופה לבני אדם. ובכל זאת – מדובר בחידוש חשוב.