מדוע חשיפתם של אנשים לכלי תקשורת שמוטים אידאולוגית מעודדת הקצנה פוליטית? עד כה הייתה לנו תשובה חלקית לשאלה זו: מחקרים מראים כי אנשים נוטים להיחשף למידע שתואם מראש את עמדותיהם הפוליטיות, ותהליך זה מעודד הקצנה. כך למשל, אנשים בעלי עמדות ימניות נוטים להיחשף למידע פוליטי המגיע מכלי תקשורת בעלי נטייה ימנית וכתוצאה הם מקצינים את עמדותיהם. הדברים נכונים גם לגבי אנשים בעלי עמדות שמאלניות וחשיפתם לכלי תקשורת עם נטייה שמאלנית. מטרת המחקר שלנו הייתה ללכת צעד אחד קדימה ולהבין את המנגנון הפסיכולוגי העומד מאחורי ההקצנה הזו. המחקר התבסס על סקרים ועל ניתוח תכנים של כלי תקשורת ימנית ושמאלנית בישראל, כמו גם תקשורת המיינסטרים. ממצאי המחקר שלנו מצביעים על שני מנגנונים פסיכולוגיים שמסבירים את הקשר שבין חשיפה לתקשורת מוטה אידיאולוגית לבין הקצנה פוליטית. ראשית, מצאנו כי מי שנחשף לכלי תקשורת מוטה אידאולוגית נוטה יותר להאמין שאנשים אחרים באוכלוסייה הם בעלי העמדות הפוליטיות שמקודמות בכלי התקשורת שאליו הוא נחשף. במלים אחרות, ימנים הנחשפים למדיה ימנית נוטים לחשוב שהציבור הישראלי ימני יותר בהשוואה לימנים שאינם נחשפים למדיה ימנית. בקרב השמאלנים מצאנו תמונת מראה של התופעה הזו. אבל זהו רק חלק אחד ממנגנון ההקצנה. ההסבר השני שמצאנו הוא שמי שנחשפים לכלי תקשורת מוטה אידיאולוגית נוטים לאמץ פרשנויות של כלי התקשורת יותר מאשר מי שאינם נחשפים לכלי תקשורת עם הטיות אידיאולוגיות. ימנים שנחשפים למדיה ימנית נטו לאמץ פרשנות רווחת באתרי ימין לפיה בית המשפט העליון מוטה פוליטית כשהוא פוסק בנושא המאחזים ביהודה ושומרון; הנטייה לאמץ פרשנויות של כלי התקשורת הנצרך הייתה פחות נפוצה בקרב ימנים שאינם נחשפים לתקשורת ימנית. תמונת המצב בקרב שמאלנים זהה מבחינה זו: שמאלנים שנחשפים לתקשורת שמאלית נטו לאמץ את הפרשנות הרווחת באתרי השמאל לפיה בית המשפט פוסק באופן ענייני בנושא המאחזים. אימוץ הפרשנויות האלו היה בתורו קשור להקצנה.