המחקר בתחום של קבלת החלטות מניח שאנשים בוחנים את החלופות שביניהן הם צריכים לבחור, ומעניקים לכל חלופה מעין "ציון" שמתאר עד כמה היא טובה בעיניהם. אנו קוראים לציון הזה העדפה. לאחר שיש לכל חלופה ציון המתאר את המידה שבה היא רצויה או מועדפת, כל שנותר הוא לבחור את החלופה בעלת הציון הגבוה ביותר. תחום המחקר של בניית העדפות, שבו אני עוסקת, בוחן כיצד אנשים נותנים את הציונים השונים. הרוב המכריע של המחקרים בתחום זה מתמקדים בתהליכים שמייצרים טעויות, חוסר עקביות והטיות בהענקת הציון לחלופות השונות. המחקרים האלה מראים שכאשר אנשים בונים העדפה לחלופה מסוימת, הם מושפעים מהדרך שבה השאלה העומדת בפניהם מנוסחת, מהדרך שבה החלופות מנוסחות, מהנטייה לדבוק בברירת מחדל ולא לשנות אותה, ועוד. אלא שאנשים לא תמיד טועים. למעשה, הם מקבלים החלטות טובות באופן יומיומי. אנשים מתחשבים במחירים ורגישים לשינויים כמו עלייה במחירים או מבצעים לקראת חגים, והם מתחשבים בשינוי במצבם, באמצעים וביכולות שלהם. למשל, לאחר שהקימו משפחה, אנשים בדרך כלל מעדיפים רכב "משעמם" וחסכוני על פני מכונית ספורטיבית קטנה ומלהיבה. במחקר הנוכחי בחרתי להתייחס למקרים שבהם מתקבלות החלטות "טובות", כלומר החלטות שאין בהן טעויות או הטיות, אלא להפך - הן עקביות ויציבות. הצעתי שבמקרים שבהם מתקבלות החלטות ״טובות״, אנשים משתמשים בהעדפה קיימת ומסיקים ממנה באופן לוגי את ההעדפה הבאה שלהם, במקום לבנות העדפות בתהליך ארוך של חשיבה שיוצר טעויות והטיות. הרעיון הזה נשען על המחקר הידוע של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן על עוגנים: אם נחשוב במקרה על המספר 92 נהיה מוכנים לשלם יותר על חולצה, ואם נחשוב במקרה על המספר 29 נהיה מוכנים לשלם פחות על אותה חולצה. בכל אחד מהמקרים המספר שימש כעוגן שרירותי והשפיע על ההערכה של החולצה. אבל יש גם הבדל חשוב בין המחקר על עוגן לבין המחקר על החלטות טובות. בשונה מההשפעה של עוגן שרירותי, הרעיון לגבי החלטות "טובות" מניח שבהרבה מקרים ההעדפה שקיימת בזיכרון שלנו אינה שרירותית אלא משקפת משהו אמיתי שאפשר וכדאי להסתמך עליו, למשל מעין סיכום של כל הפעמים בהן קנינו חולצה בשנה האחרונה. באופן ספציפי, בחנתי את האפשרות שהחלטות טובות מבוססות על תהליך פשוט יחסית: אנשים נזכרים בהעדפה קיימת – למשל, "לפני חודשיים הייתי מוכן לשלם 50 ₪ על מוצר X ולא יותר" – ואז משתמשים בה כבסיס, ובונים באמצעותה העדפות נוספות שמתאימות למקרים קצת שונים – למשל, "כמה כסף אהיה מוכן לשלם על שלושה X?" . במסגרת המחקר ערכתי סדרה של ניסויים שהראו כיצד אנשים משתמשים בהעדפה קיימת כדי לבנות העדפות נוספות, ומהו התהליך שמייצר החלטות טובות. בהמשך, הראיתי את היתרונות והחסרונות של בניית העדפות על סמך זיכרון של העדפה קיימת. להעדפות כאלו יש יתרון במובן שהן עקביות ויציבות (זה מה שגורם לנו לקרוא להן החלטות טובות). מצד שני, חיסרון אפשרי של העדפות כאלו נוגע לאותנטיות שלהן; כיוון שאנחנו נשענים רק על ההיגיון ומסיקים אותן באופן לוגי, לא תמיד הן משקפות רצונות ותחושות בטן.