גם לאחר מאות שנים של פרשנות ומחקר, חלקו הראשון של ספר ישעיה (פרקים א'-ל"ט) מציג בפני הקוראים והחוקרים בעיות פרשניות מסוגים שונים: מילים שמובנן אינו ידוע, ניבים שטיבם המדויק אינו ברור, פסקאות שהקשרן בעייתי וקטעים שלמים שעדיין נשארו סתומים בפני הקורא. מחקר זה מבוסס על שילוב בין המחקר הספרותי-היסטורי ובין המחקר ההשוואתי של ספר ישעיה, הנשען על תעודות חוץ-מקראיות ובודק את תרומתן האפשרית לחקר המקרא. מטרתו העיקרית של המחקר היא לתרום להבנת ישעיה א'-ל"ט על ידי שימוש מושכל בחומר הרב שהגיע לידינו בשפה האכדית, ובייחוד בתעודות מן האלף הראשון לפני הספירה שנמצאו על אדמת מסופוטמיה. תעודות אלה מציירות בפנינו תמונה רחבה של האימפריה הניאו-אשורית והאימפריה הניאו-בבלית, שהייתה להן השפעה פוליטית ותרבותית במרחב של ממלכת יהודה עד שלהי ימי הבית הראשון. נבדקו גם תעודות באכדית מן התקופה הפרסית, שבה הלך ונתגבש ספר ישעיה שלפנינו. מן ההשוואה השיטתית לטקסטים באכדית עלו הצעות חדשות בתחומים שונים. הוצעו הסברים לפירושם של מספר לא מבוטל של מילים וביטויים בספר ישעיה, ובהם גם מילים המופיעות רק פעם אחת בעברית המקראית (מילים יחידאיות). הוצעו מקבילות ספרותיות לכמה קטעים בספר, השופכות אור חדש על הקטעים הללו. ולבסוף, החומר האכדי אִפשר לתארך כמה מהפסקאות בספר ישעיה, וכך למקמן בהקשרן ההיסטורי. התארוך, והצבת תוכני הספר בהקשרים היסטוריים ספציפיים, מעניקים לנו מבט חדש על התהליך המורכב שבו התהווה ספר ישעיה. הספר החל להיכתב בימיו של ישעיה בן אמוץ, בתקופת מלכי יהודה, אך גיבושו הסופי אירע שנים רבות לאחר מכן, בימי שיבת ציון בתקופה הפרסית.