בשנים האחרונות מתבססת פרדיגמה חדשה במדיניות הציבורית – הפרדיגמה של חקלאות מקיימת ורב-תפקודית. אם כן, התקופה הנוכחית היא צומת של שינוי פרדיגמות שולטות בחקלאות: מעבר מחקלאות שהאתוס השולט בה הוא ציונות ולאומיות לחקלאות שנדרשת להוכיח את עצמה כ"מקיימת", המאזנת בין צרכי האדם לסביבה, בין צמיחה כלכלית לרווחה חברתית וסביבתית. תפיסת הקיימות, המורכבת מעקרונות של צדק ואיזון בין היבטי חברה, כלכלה וסביבה, באה במפגש עם השיח החקלאי ולכן היא מייצרת צומת מרתק לחקלאות בישראל ולמדיניות הציבורית. צומת זה מאפשר לבחון מפגש בין צורות שיח ואתוסים שונים, תהליכי שינוי ברמה המקומית המושפעים מהרמה העולמית והגיונות פרדיגמטיים שמתנגשים ומתיישבים מחדש באמצעות המדיניות הציבורית והמעשה החקלאי. עבודת המחקר שלנו בודקת האם התפיסה של החקלאות המקיימת מחוללת שינויים ויוצרת הזדמנויות חדשות לתפיסת החקלאות בישראל ולחקלאים עצמם, או שמא היא משמרת תבניות חקלאיות-סביבתיות-כלכליות-פוליטיות ישנות, רק בשפה חדשה. התמקדות בקהילות הממוקמות בשולים הגיאוגרפיים וחברתיים של ישראל אפשרה את בחינת תפקיד המדינה בפיתוח. המחקר, אשר נערך במהלך 2011-2014, כלל עבודות שדה אתנוגרפיות והיה מורכב מראיונות עומק עם קובעי מדיניות, מדענים, עובדי מדינה בכירים וחקלאים. בנוסף, קיימנו תצפית משתתפות בפגישות, כנסים ואירועים אחרים, וניתחנו פרוטוקולים ומסמכים רשמיים שנוצרו בפגישות אלה. המחקר התמקד בחקלאות במושבים בערבה ובמאבקים סביבתיים אשר התחוללו באזור; בחקלאות הזית במגזר הערבי-פלסטיני בהשוואה לחקלאות הזית היהודית, בחקלאות חממות במשולש ובחקלאות בבית נטופה. המחקר מראה כי כל עוד טשטוש הגבולות בין החקלאות ואיכות הסביבה נתפס כחלק מהתפתחותו של המשק החקלאי, כדרך להגיב למציאות המשתנה, השילוב בין שני התחומים נתפס כלגיטימי ומקובל בתוך המרחב הלאומי-כלכלי. אך כאשר ערעור הגבולות בין הסביבה לחקלאות נתפס כאיום על הפרנסה ועל הפיתוח החקלאי, הוא מתקבל בהתנגדות ובמאבקים לצד קבלה הדרגתית וחלקית בלבד. בעזרת בחינת הפרקטיקות של חקלאים יהודים וערבים, פקידי ממשל ואנשי ארגוני הסביבה ביחס לממשק של חקלאות וסביבה, המחקר שלנו תורם למחקר הסוציולוגי העדכני אודות החקלאות והמרחב הכפרי בישראל; מסייע למציאת פתרונות ליישוב האינטרסים של חקלאים ישראלים וערבים-פלסטינים אזרחי ישראל; מסייע ביישום פרקטיקות של ״חקלאות מקיימת״ במרחב; ותורם לשיח במחקר הנוכחי על ביטחון תזונתי, קיימות, הון חלוקתי וצדק סביבתי.