קדחת קיקיונית הינה מחלה הפוגעת בבקר. המחלה עלולה להסב סבל לפרות ואף להביא למותן. בנוסף, היא גורמת להפסדים כלכליים ניכרים הנובעים בעיקר מירידה בייצור חלב על ידי הפרות הנגועות. המחלה נגרמת על ידי נגיף המועבר באמצעות חרקים מעופפים מוצצי דם כגון יתושים ויבחושים. בשני העשורים האחרונים סבלה מדינת ישראל מהתפרצויות של המחלה בערך אחת לשנתיים. לפני ביצוע המחקר שלנו, כמעט ולא היה ידוע אילו גורמים אחראים לסיכויי תחלואה גבוהים בקרב פרות. ניתן לחלק את גורמי הסיכון האפשריים הללו לכאלו הקשורים בפרה הספציפית, כגון פרה שלא חוסנה; גורמים הקשורים בממשק – כלומר גורמים המשפיעים על התנובה במשק חי – כגון שימוש בקוטלי חרקים וטיפול בקרקע למניעת התפתחות חרקים; וגורמים הקשורים בסביבה הקרובה למשקי הבקר, כגון צמחייה, טמפרטורת הקרקע ונוכחות של מים עומדים. גם לא היה ידוע האם המחלה קיימת בישראל או שהיא חודרת פעם אחר פעם ממדינות שכנות. אם מצב כזה אכן קיים, לא היה ברור מי המדינות השכנות מהן עלול הנגיף לחדור לישראל. כמו כן, לא היה ברור אם הנגיף מדביק חיות בר ואם כן, מה משמעותן בהדבקת פרות בנגיף. במחקר הנוכחי השתמשנו בין היתר במידע אשר נאסף מלוויינים על אודות טמפרטורת הקרקע וכמות וסוג הצמחייה – עצית או עשבונית – בקרבת הרפת. מצאנו כי ברפתות שבהן סולקה צואת הפרות באופן תכוף יותר מאחת לשלושה ימים וכן ברפתות בהן דאגו להפוך את קרקע המרבץ של הפרות לעתים תכופות, הסיכון לתחלואה היה נמוך יותר. תוצאות אלו הן הגיוניות מאד לאור העובדה שהחרקים המעבירים את הנגיף מטילים ביצים בקרקע; פינוי תכוף של זבל והפיכה תכופה של הקרקע מונעים מהם להשלים את מחזור חייהם. חיסון של הפרות נמצא יעיל במידה מסוימת לשם הגנה מפני תחלואה, אך רק במידה שניתן לפחות שלוש פעמים טרם ההתפרצות. בנוסף הראנו כי באחת ההתפרצויות אשר אירעה ב-2008, הנגיף שגרם להתפרצות המחלה בישראל היה דומה מאוד גנטית לנגיף שבודד חודשיים לפני כן בטורקיה. ניתוח נוסף של משטר הרוחות בין טורקיה לישראל הראה כי הנגיף ככל הנראה הועבר לישראל באמצעות רוח כעשרה ימים טרם גילוי מקרה המחלה הראשון בישראל ותחילת התפרצות המחלה. ניתוח דומה הראה כי מעבר כגון זה יכול להתרחש גם ממצרים לישראל. מנגד, מצאנו כי גורמי ממשק וסביבה אחרים לא קשורים לרמת התחלואה בעדר. כמו כן מצאנו כי הדבקה של חיות בר היא נדירה ולכן תפקידן של חיות אלה בהעברת הנגיף לבקר הוא כנראה זניח. ממצאי המחקר יאפשרו שליטה ומניעה טובה יותר של התפרצויות קדחת קיקיונית בעתיד כמו גם מניעה של מחלות אחרות המועברות על ידי חרקים מוצצי דם. ממצאים אלה שימושיים לא רק לגבי מחלת הקדחת הקיקיונית, שכן הם מאפשרים ליצור כלים להערכת הסיכון של הגעת גורמי מחלה לישראל באמצעות רוחות וכן כלים להערכת הסיכון לתחלואה בנגיפים המועברים על ידי חרקים בקרב בקר בישראל. יש לכך חשיבות רבה מכיוון שחלק מהנגיפים הללו, בהם נגיף קדחת השקע האפריקאי, עלולים לפגוע גם בבני אדם.