המחקר שלי בדק את עבודתו של אחד ממציירי המפות המפורסמים מימי הביניים, אלישע בן אברהם קרשקש, שחי במיורקה במחצית השנייה של המאה ה-14. בין היתר הכין מפות ומצפנים עבור מלך אראגון, פדרו הרביעי ובהמשך גם עבור בנו. המחקר שנערך עד כה לא התייחס כלל להשפעה שהייתה לזהות היהודית-ספרדית על עבודתו של קרשקש. האיש מוכר גם כסופר ומאייר של כתבי יד עבריים והפיק את תנ״ך פרחי הידוע. פרויקט המחקר שלי שם את שני סוגי העבודה של קרשקש בהקשר אחד תוך כדי גישה השוואתית. כתוצאה מתגלה קרשקש כאיש רב פעלים ומדען משכיל בעל השפעה רבה. במפת העולם המוכרת בשם ״האטלס הקטלאני״, שאותה הכין קרשקש עבור מלך אראגון, מופיעים איורים רבים, ובאלה מתגלה איקונוגרפיה עשירה המתרכזת בעיקר בפוליטיקה של היום ובנושאים דתיים. הניתוח של האיורים הללו מעלה שניתן "לקרוא" אותם בשני רבדים. רובד אחד פנה אל מזמין המפה, המלך - אשר העניק אותה למלך צרפת - ומציג את עמדותיו הפוליטיות והדתיות. מנגד, הרובד השני מובן רק למאייר ולצופה היהודי, שכן הוא מעלה זווית יהודית על אותם הנושאים. קרשקש גם פיתח קונצפט גיאוגרפי מתוכחם המבוסס על המדע האיסלאמי. המחקר שלי מעלה שהייתה לו גישה לכתבים מדעיים ערביים רבים שתורגמו במאות ה-12 וה-13 לעברית, שעותקים שלהם נמצאו בספרייתו של יהודה בן משה מושקוני, איש מיורקה ובן תקופתו של אלישע קרשקש.