המונח מאניה ביוון העתיקה הוא שם כולל למגוון של תופעות שונות. כל סטייה ממצב תודעה יום-יומי יכול היה להיקרא מאניה. שינוי התודעה יכול היה להיות רצוני או בלתי-רצוני, להיחשב קללה או ברכה, להתרחש כתוצאה ממאמץ מכוון או מחלה. מדובר בקשת רחבה של חוויות מורכבות שנבעו משילוב של גורמים תרבותיים ונוירו-פסיכולוגיים. במחקר זה נדונות עדויות עתיקות על תופעות תרבותיות שונות שנחקרו על רקע נתונים ומודלים מתחומי האנתרופולוגיה, רפואה, לימודי קוגניציה וחקר המוח. תופעות המבוססות על שינויי התודעה התרחשו ברחבי העולם היווני והיו ידועות לכל. הרבה משתתפים בטקסי חניכה של קבוצות דתיות שונות חוו שינויי תודעה; במרכזי נבואה רבים, הן פעילים בקודש והן אנשים שהגיעו כדי להפנות שאלות לאלים גם עברו חוויות מסוג זה; דיבוק על-ידי אלים, והרגשת מפגש עם אלוהות היו מוכרים; מצבים קרובים למוות היו ידועים; ולבסוף, הוגי דעות מסורתיים ופילוסופים רבים עסקו במניפולציה של תודעתם באופן אקטיבי. מעשים, חוויות, והתייחסות אל סוגים דו-משמעיים של מאניה, כמו למשל שיגעון בכחי, נחקרים על הרקע החברתי והמגדרי שלהם, ומנקודת מבט של השפעתם על פרטים וקהילות. הפרעות נפשיות נדונו ביוון העתיקה על ידי רופאים וגם היסטוריונים, מחזאים ופילוסופים. המחקר בדק את מצבו של המעורער בנפשו בחברה, כמו גם טיפול בהפרעות נפשיות על ידי רופאים ומרפאים מסורתיים. בנוסף, התהוותה ביוון תרפיה באמצעות שכנוע, הודות לפעילות הוגי דעות אשר ראו במחלת נפש תוצאה של בורות שניתן לרפא על ידי חינוך ודברי חוכמה. יחסה של תרבות יוון אל שינויי תודעה הוא ייחודי. מנקודת המבט של חירות הפרט והחברה, מקומה המרכזי של מאניה בחברה היוונית משקף את פתיחותה וקבלת הנטייה האנושית המולדת לחוות שינוי תודעה שנתפסים כחיוביים ונחשבים למתנת האלים. המשיכה אל מאניה הייתה כרוכה בזהירות ומודעות לכוחה מצד החברה. מיסוד חלק התופעות הקשורות למאניה יכול היה להקנות לחברה היוונית יכולת מסוימת של שליטה בתופעה מרתקת זו, אך היא מעולם לא דוכאה או נדחתה לשוליים, בניגוד ליחס אל שינויי התודעה ברוב החברות המורכבות האחרות, עתיקות או בנות זמננו.