חיבורי היסוד של התרבות היהודית הבתר-מקראית הם המשנה והתלמודים. המשנה מסכמת את תלמודם ופסיקתם של התנאים, שפעלו בארץ ישראל בשתי המאות הראשונות לספירה. התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי מסכמים את דיוניהם של האמוראים, שפעלו במאות השלישית עד החמישית בארץ ישראל ובבבל, שתלמודם הוא הרחבה, פירוש וביסוס לתורת התנאים. מבין שני התלמודים, התלמוד הבבלי הוא זה שזכה לבכורה בעולם ההלכה והלימוד היהודי לדורותיו, אם כי בדורות האחרונים הולכת וגוברת ההתעניינות בתלמודה של ארץ ישראל, המכונה "התלמוד הירושלמי". מחקר זה התמקד במסכת אחת מן התלמוד הירושלמי, מסכת קידושין. מסכת קידושין עוסקת בדרכי יצירתו של קשר הנישואין בין גבר ואישה, הקידושין, מהיבטיו המשפטיים (למשל מי יכול לקשור קשר זה, ההגבלות החלות עליו ועוד). מטרתו של המחקר הוא קודם כול לפרש את הטקסט לגופו, אך בד בבד גם לדון בשאלות יסוד שקשורות בטיבו ותולדותיו של התלמוד הירושלמי בכלל. חידושיו המרכזיים של המחקר מתפרשים על שלושה תחומים שונים: 1. השוואה בין התלמודים הצירים המארגנים של המחקר היו ההשוואה בין התלמוד הירושלמי למקבילו הבבלי ותיאור תופעות העריכה בתלמוד הירושלמי. הדמיון הרב של התלמודים זה לזה, יחד עם ההבדלים המהותיים והרבים לא פחות, הופכים את ההשוואה בין התלמודים לכלי פורה במיוחד עבור החוקר המתעניין באופנים שבאמצעותם הפכו עורכים אנונימיים את מסורות הלימוד וההלכה של מספר דורות חכמים לכדי חיבורים שלמים וקוהרנטיים. כאשר אנו מזהים את עקבותיהם של אותם עורכים נעלמים בעיבוד הטקסטים והמסורות שמרכיבים את התלמוד אנו מכנים את הדבר "תופעות עריכה". המחקר תוכנן באופן כזה שיאפשר לממש את מטרתו העיקרית – הצבעה על תופעות עריכה במסכת קידושין שבתלמוד הירושלמי והבנתן. המחקר כלל בחינה שיטתית של הסוגיות השונות במסכת זו, התמקדות בכל הנושאים שעלו מכל אחת מהסוגיות, הקבלה לסוגיות נוספות ולמקורות שונים, ולאור אלה – הענקת פירוש לסוגיה. חשוב לציין שהמחקר עסק בהקבלות של מסגרות רחבות ולא של מקורות בודדים, כדי לחקור דווקא את תופעות העריכה והסידור של החומר התלמודי. מהמחקר עולה שלסוגיות רבות בתלמוד הירושלמי יש זיקה קרובה, רחבה ומשמעותית לסוגיות מקבילות בתלמוד הבבלי, יותר משהיה מקובל לטעון עד כה. כמו כן, המחקר מבסס השערה לפיה סוגיות רבות בתלמוד הבבלי נערכו על בסיס סוגיות שדומות (או אף זהות) לסוגיות המופיעות בתלמוד הירושלמי. 2. פירושים והערות המחקר הנוכחי התמקד בפירוש מסכת קידושין שבתלמוד הירושלמי, אך נראה שהשלכותיו נרחבות יותר. הבחינה השיטתית של כל הנושאים שעלו מהסוגיות השונות, לצד השימוש במקבילות של כל סוגיה, הניבו פירוש ייחודי, שלעיתים הקל על הבנת סוגיות שפרשנותן הייתה שנויה במחלוקת. לצד זאת, לעיתים בחינת המקבילה הבבלית של הסוגיה שבתלמוד הירושלמי שפכה אור גם על הסוגיה הבבלית ואיפשרה להבינה באופן חדש ושונה מהמקובל עד כה. 3. הצגת המסכת לפי רבדים כלי מחקרי משמעותי שעומד בבסיס המחקר הוא הבחנה בין הרבדים השונים שבסוגיות השונות ובמסכת בכללה. למשל בין חומר תנאי, חומר אמוראי ו"סתם התלמוד" (החומר שאיננו מיוחס לחכם מסוים אלא מופיע כהיגד סמכותי אנונימי). חלוקה נוספת, הנוגעת לחומר האמוראי, היא על-פי קריטריון כרונולוגי (מספר דור) וגיאוגרפי-תרבותי (ארץ ישראל – בבל). אף שההכרה בצורך בריבוד הסוגיות קיימת כבר מספר שנים, המחקר הנוכחי הוא הראשון המאפשר הצגה נוחה ומלאה של המסכת לפי רבדים. מחקר זה הניב עד כה תובנות חשובות הנוגעות להבנת מסכת קידושין שבתלמוד הירושלמי, ליחס בין התלמוד הירושלמי ומקבילו הבבלי ולהבנת תופעות עריכה בספרות התלמודית שטרם זכו להכרה משמעותית בספרות המחקרית. רבים מפירות המחקר זכו לפרסום ראשוני בספרי תלמוד ירושלמי מסכת קידושין: מהדורה וביאור קצר, שראה אור ב-2016.