המחקר שלי מבקש לחשוף דמויות וכתבים ברסלביים מרכזיים המלמדים על תולדותיה ודמותה של חסידות ברסלב בתקופה שלאחר פטירת ר' נתן מנמירוב, תלמידו של רבי נחמן מברסלב. במחקר נחשפות מסורות סודיות בחסידות ברסלב, שמתברר שעולות בקנה אחד עם מסורות סודיות בחסידויות אחרות. מסורות אלה מספרות על החלק המוצנע במסעו לארץ ישראל של מייסד החסידות, הבעל שם טוב. המסע הסתיים בכישלון כאשר הבעל שם טוב חזר לביתו מבלי שהצליח להגיע לארץ ישראל. על פי מסורות אלו עבר הבעש"ט ניסיון של המרת דת, ״שמד״, בדרכו לארץ ישראל, וניסיון זה הוא שגרם להחלטתו לשוב לביתו מבלי שהצליח להגיע לארץ ישראל. חלק אחר במחקר עוסק בסיפור סודי המסופר בחסידות ברסלב, שעוסק במפגש בין רבי נחמן מברסלב לבין רבי שמעון בר יוחאי, מפגש שהתרחש לכאורה כאשר רבי נחמן ביקר בארץ ישראל. הסיפור כתוב בארמית פסאודו-זוהרית ולכאורה משחזר את לשונו של רבי שמעון בר יוחאי. במחקר מתברר שהסיפור עלה על הכתב כחלק מפולמוס בין שני זרמים בחסידות ברסלב שהתמודדו עם השאלה היכן יש להתקבץ בראש השנה כאשר אי אפשר להגיע לאומן: האם בירושלים, מקום המקדש, או במירון, מקום מנוחתו של רבי שמעון בר יוחאי? הסיפור מייצר מיתוס שנותן גיבוי ונרטיב מיסטי לקביעה של זרם מסוים בחסידות ברסלב שיש לעלות למירון בראש השנה, ולא לירושלים. המחקר חושף את אחת המחלוקות החשובות שיצרו זרמים שונים בחסידות ברסלב ושמתקיימות עד היום, גם לאחר שהדרך לאומן נפתחה ורבבות החסידים נוסעים לקבר רבם באומן באוקראינה.