החלבונים המרכיבים את הגוף שלנו מיוצרים בהתאם להוראות של הדנ״א. כאשר תהליך ייצורם לקראת סיום, הם מתקפלים למבנה ייחודי שמעניק להם את תכונותיהם הייחודיות בגוף. אלא שקיפול החלבונים בתאים חייב להתרחש במסגרת זמן מסוימת. אם הקיפול אינו מוצלח או אינו מתרחש בזמן, הוא עשוי לגרום למחלות שונות. בין היתר, מחלות תלויות גיל רבות קשורות לבעיות בקיפול חלבונים. המחקר שלנו עסק בקבוצה נפוצה של חלבונים הקרויים גליקופרוטאינים. למעשה, רוב החלבונים שמצויים על פני השטח של תאים הגוף או מחוץ לתאים הם מסוג זה. מאפיין מרכזי שלהם הוא שקשורים אליהם סוכרים שונים. לפי התצורה המסוימת של שרשרת הסוכרים, שמשתנה מחלבון לחלבון, הגוף ״יודע״ אם הקיפול של החלבון התבצע באופן מוצלח, אם הוא צריך להמשיך לנסות להתקפל או לחלופין אם הקיפול כשל ועל כן צריך לפרק את החלבון. את הפירוק של החלבון עצמו מבצעים אנזימים – חלבונים מסוג אחר שמשמשים זרזים לתהליכים כימיים בגוף. למעשה, אנזימים אלה הם גם שקובעים מלכתחילה את תצורת שרשרת הסוכרים הקשורים לחלבונים – כלומר את המאפיין של החלבונים שלפיו האנזימים יודעים אם הם צריכים לפרק אותם או לא. המטרה העיקרית שלנו בפרויקט המחקר הזה הייתה לזהות אילו אנזימים מעורבים בעיבוד זה של החלבונים בתאי הגוף של בעלי חיים יונקים. מצאנו סדרה של אנזימים שמעורבים בתהליך. אנזימים אלה משחקים תפקידים שונים במניעת תהליכי התפתחות מחלות בעקבות קיפול לא נכון של חלבונים, כולל מחלות גנטיות רבות כמו פיברוזיס סיסטית ומחלת הסוכרת. מכאן חשיבות ההיכרות עמם.