אין כיום מחקרים רבים ואין ידע רב על התנאים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים המציתים סכסוכים, לעומת התנאים הדרושים לקיומה של מציאות סובלנית בין שתי קהילות דתיות/פוליטיות שונות. המחקר שלי מבקש להוסיף 14 מקרי מבחן של סכסוכים במקומות קדושים משותפים על מנת לשפוך אור על סוגיה זו. מספר שאלות העסיקו אותי במחקר זה: כיצד משפיע המרכיב הדתי על סכסוכים בין קבוצות אתנו-לאומיות? מהו תפקידם של מקומות קדושים הנמצאים באזורי סכסוך בהחרפת הסכסוך ומהן ההשלכות של הדתה של הסכסוך הטריטוריאלי? מהו תפקידם של שחקנים דתיים בסכסוכים אתנו-לאומיים בשינוי רמת האלימות ובהעצמת הסכסוך? מה מצית אלימות בסכסוכים על מקומות קדושים ומהם הכלים להפחתת עוצמתה? ומה ניתן ללמוד מניסיון קודם לגבי אופן הניהול והטיפול בסכסוכים על מקומות קדושים? האם אנו יכולים לזהות גישות התורמות להצלחה בפתרון הסכסוך בנסיבות מסוימות, אך נכשלות בנסיבות אחרות? הניתוח כלל 14 סכסוכים במקומות קדושים בארץ ישראל – כולל שטחי הרשות הפלסטינית. המחקר מתמקד בכלים לניהול ולפתרון סכסוכים במקומות קדושים המשותפים ליותר מקהילה דתית אחת. בין היתר, זיהיתי 15 כלים בתחום ניהול ופתרון סכסוכים, ועל סמך מקרי המבחן אמדתי את הנסיבות שבהן ניתן להשתמש בהצלחה בכל אחד מהם. למעשה, זהו המחקר הראשון שנכתב על פתרון סכסוכים במקומות קדושים באופן שיטתי תוך שימוש במספר משמעותי של מקרי מבחן באזור נתון עם השוואות למקרים באזורי סכסוך אחרים. צפויה להיות לו תרומה משמעותית לספרות המחקר בתחום, משום שהוא מניח בסיס לבחינת המתודות של חקר סכסוכים ויישומן במקומות קדושים משותפים.