למורים התומכים בצרכים הפסיכולוגיים של תלמידיהם, כלומר מעוררים בהם עניין, מחזקים את תחושת המסוגלות שלהם ומעניקים להם הרגשה שדעתם חשובה ומשמעותית, יש השפעה מיטיבה על תלמידיהם. תלמידיהם של מורים אלו הם מצליחים יותר ומגלים מוטיבציה גבוהה יותר ללמידה מאשר תלמידים של מורים המתנהגים באופן שמדכא צרכים אלו. זוהי עובדה ידועה שנמצאה במחקרים רבים; אך טרם נעשה די מחקר בשאלה מה גורם למורה לתמוך בצרכים הפסיכולוגיים של תלמידיו או לחלופין, לדכא אותם. במחקר הנוכחי נבחנו מאפיינים שונים של מורים, העשויים להסביר את מידת התמיכה שהם מעניקים לתלמידים בכיתה. 30 מורים ו-980 תלמידיהם בכיתות ד'-ה' השתתפו במחקר. המורים צולמו במהלך השיעור, והתנהגותם נותחה על פי מדדים שונים של התנהגות תומכת צרכים. המורים גם ענו על שאלונים שבחנו את המוטיבציה שלהם ואת המידה שבה הם תופסים את בית הספר, מקום עבודתם, כתומך בצורכיהם הפסיכולוגיים באוטונומיה, בתחושת מסוגלות ובתחושת שייכות. התלמידים ענו על שאלונים שבחנו את המוטיבציה שלהם ללמידה ואת האופן שבו הם תופסים את התנהגות מוריהם. ממצאי המחקר הראו כי מורים שחשו שצורכיהם בעבודה מסופקים, ולימדו מתוך מוטיבציה אוטונומית (עניין, הנאה ותחושת שליחות), נטו יותר להתנהג באופן התומך בצורכי תלמידיהם. התלמידים של מורים אלה הראו מוטיבציה אוטונומית רבה יותר ללמוד, תחושת מסוגלות גבוהה יותר והישגים גבוהים יותר בלמידה. ממצאי המחקר מחזקים את ההבנה כי יש לתמוך בצורכי המורים. מורים שצורכיהם מסופקים פועלים באופן תומך כלפי תלמידיהם, ובכך מקדמים את עצמם ואת התלמידים. לעומת זאת, מורים שצורכיהם אינם מסופקים חווים שחיקה גבוהה ופוגעים בהתנהגותם ביכולת הרגשית והאקדמית של התלמידים.