"ספר עמודי גולה" שכתב רבי יצחק מקורביל, ביחד עם ההגהות (ההערות) של רבי פרץ מקורביל, היה החיבור ההלכתי האשכנזי הנפוץ ביותר בימי הביניים המאוחרים. אם נשפוט על פי מספר כתבי היד ששרדו מן הספר מתקופה זו (קרוב למאתיים), הספר היה רב-מכר של ממש. הספר אף שימש במקרים רבים כ"ספר נלווה" (companion volume) לסידור התפילות, והשניים הועתקו לעתים קרובות יחד. המחקר נועד להצביע על הגורמים המרכזיים האחראים להצלחת הספר (המכונה "ספר מצוות קטן", סמ"ק). לאחר עיון בספר וברבים מכתבי היד שהועתקו ממנו בתוך 120 שנה מאז ראה אור, ניתן להסיק שהפופולריות של הספר נבעה מכך שהוא פנה לקהל קוראים מגוון. הספר הועתק: (א) בעבור תלמידי חכמים שרצו ללמוד את ההלכה כפי שניסחו אותה ר' יצחק ור' פרץ; (ב) בעבור המלומד שלא היה מומחה לתלמוד (ה"אליטה המשנית"); (ג) בעבור היהודי שידע לקרוא (ולהבין) אבל לא היה מלומד במיוחד, ורצה להעמיק את ידיעותיו בדת. בדיקת כתבי היד מעידה, כי קהל קוראים מגוון זה הוא שהפך את הספר לרב-מכר. כיצד הצליח ר' יצחק לפנות לקהל מגוון כל כך? ניתן לומר שהמהלך החשוב ביותר של ר' יצחק היה הצגה פשוטה יותר של החומר ההלכתי. המחבר ויתר על קטעי הדיון (ה"משא ומתן") התלמודי, וכן התמקד רק בהלכות שהיו רלוונטיות ליהודי החי בגולה. כך הצליח לקצר את החומר ההלכתי, ועשה אותו הרבה יותר נגיש (ויותר זול!) לקורא, בהשוואה לספרי הלכה שקדמו לו בצרפת. היקפו המצומצם של הספר הביא לעוד תוצאה, חשובה לא פחות: היה אפשר להעתיק אותו לפורמט נייד, שניתן לקחת אותו לכל מקום. בתקופה זו נפוץ בערי אירופה התנ"ך הפריזאי (Paris Bible), שהועתק בפורמט קטן וקומפקטי. גורם משמעותי נוסף היה החלטתו של ר' פרץ לכתוב הגהות על חיבורו של ר' יצחק. ר' פרץ היה תלמיד חכם מוכר, אפילו יותר מר' יצחק, במיוחד בקרב קהל הלומדים. בהוסיפו את הגהותיו לספרו של ר' יצחק, העלה אותו ר' פרץ למעמד כמעט קאנוני. גורם שלישי קשור לתהליכים היסטוריים באירופה הנוצרית באותה תקופה והלאה, היכולים להסביר את פעילותו הספרותית של ר' יצחק וכן את התקבלותו המוצלחת של הספר. בתקופה זו התגברו מאוד ההטפה הדתית והפעילות החינוכית של הכמורה הנוצרית. בד בבד, גברה מאוד ההתעניינות הדתית של הציבור הרחב הנוצרי. אחד הביטויים הספרותיים לכך היה ההעתקות הרבות של ספרי תהילים, וכן של ספר התפילות הנוצרי שנקרא "ספר השעות" (The Book of Hours) בעבור אנשים שלא השתייכו לכמורה. רוב הגרסאות של ספר זה חולקו לשבעת ימי השבוע, ורבות מהן היו מאוירות. חיבורו הנגיש של ר' יצחק, שעסק בהלכה ובחסידות, חולק גם הוא לשבעת ימי השבוע, וייתכן ששימש את הציבור הרחב היהודי בדומה לשימושו של "ספר השעות" בציבור הרחב הנוצרי. זאת למרות התוכן השונה מאוד של הספרים – תפילות ותהילים בספרים הנוצריים, הלכה וחסידות בספר היהודי.