מדעי המוח והקוגניציה מבוססים על ההנחה שהמוח הוא מערכת שמבצעת חישובים. עם זאת, אין הסכמה בין מדענים ופילוסופים למה הכוונה ב"חישוב" ומה הקשר בין אותם חישובים ויכולות קוגניטיביות. יש הטוענים שהכוונה בחישוב היא שהמוח מבצע אלגוריתמים, אחרים אומרים שהכוונה היא שהמוח הוא מערכת לעיבוד מידע, ויש מי שטוענים שהמוח הוא סוג של מכניזם, ועוד. מטרת המחקר שלי היא לבחון את התשובות השונות ולהצביע על יתרונותיהן וחסרונותיהן. המחקר התבסס על בחינת מקרי בוחן, כלומר עבודות חישוביות במדעי המוח הקוגניטיביים. בין העבודות שנבחנו היו מחקרים על מערכת השליטה על תנועות עיניים, מערכת הראייה, היסקים סיבתיים ועוד. בבחינת מקרים אלה ניסיתי לברר מה התפקיד של מושג החישוב בהסבר היכולות הנוירו-קוגניטיביות. המסקנה העיקרית שלי היא שגישת עיבוד המידע ("הגישה הסמנטית") היא הפורייה ביותר. הטענה היא שחישוב הוא עיבוד מידע מסוג מסוים: ההנחה מאחורי מושג החישוב היא שהמוח משקף מבנים מסוימים בעולם. הנחה זאת מסייעת להסביר איך המוח "מגיע למסקנות" מתוך מידע נתון.