מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


מה גורם לאדם לבחור לעבוד כעצמאי
המחקר הנוכחי עוסק בגורמים המניעים אנשים להשתתף בשוק העבודה כעצמאיים ולא כשכירים. גילינו בין היתר כי שיעור העובדות העצמאיות נמוך באופן משמעותי משיעור הגברים העצמאיים
כלכלני עבודה וסוציולוגים עוסקים כבר שנים רבות במחקר על שוק העבודה. תחום מחקר מרכזי זה עוסק במגוון רחב של שאלות: מהם המנגנונים הקובעים תגמול בשוק העבודה? למה קיימים הבדלי תגמול בין נשים לגברים? מדוע השתתפותן של נשים בשוק העבודה נמוכה מזאת של גברים? כיצד מתוגמלות קבוצות מיעוט? המחקר הנוכחי עוסק בגורמים המניעים פרטים להשתתף בשוק העבודה כעצמאיים ולא כשכירים. ברמה התיאורטית ייתכן שצורת התעסוקה הזאת משקפת בחירה רצונית הנובעת מתגמול גבוה יותר, או מהרצון להשיג שליטה על סביבת העבודה, בפרט על שעות העבודה. מאידך גיסא, יתכן שעבודה עצמאית היא מוצא של חוסר ברירה לאלה שלא מצליחים להשתלב בשוק העבודה כשכירים. שיקולים אלה יכולים להיות תלויים גם בסביבה הכלכלית והחברתית. למשל, יש להניח שמדיניות המעניקה ביטוח אבטלה לשכירים אך לא לעצמאיים תפחית את התמריץ לבחור באפיק העבודה העצמאית. לעומת זאת, סביבה כלכלית שבה קל וזול לפתוח עסק תעודד פעילות בכיוון זה. שיטת המחקר הכרוכה בזיהוי שיקולי הבחירה של פרטים בכל אחת מאפשרויות התעסוקה היא מורכבת וכרוכה בבניית מודלים המתארים את השפעתם של הגורמים האישיים והסביבתיים על התנהגות הפרטים ואמידתם בשיטות סטטיסטיות מתקדמות. על מנת לבצע את המחקר, בנינו מאגר נתונים המתבסס על נתוני סקר כוח אדם של קרוב לשלושים מדינות באירופה בצירוף מאפיינים של אותן מדינות העוסקים בכלכלתן, בהיבטים חברתיים, בחקיקה הסוציאלית והסביבה העסקית שלהן. בשלב זה של המחקר אנו יכולים לעמוד על מספר תוצאות מרכזיות ברמת המדינות. התופעה הבולטת ביותר היא השונות הרבה הקיימת בשיעורם של העובדים העצמאיים בקרב מדינות המדגם, אך גם על פני תקופת המדגם (2005-2010) במדינות אלה. הממצא הבולט השני הוא ששיעור העובדות העצמאיות מתוך הנשים המשתתפות בשוק העבודה נמוך באופן משמעותי מהנתון המקביל לגבי גברים. בנוסף, נשים עצמאיות נוטות לעסוק הרבה פחות בתחומי עיסוק של "צווארון כחול" מאשר גברים עצמאיים. בהשוואה לעובדים שכירים, עובדות עצמאיות משכילות יותר ונוטות לעסוק בעיסוקים בעלי יוקרה גבוהה יותר – בעיקר בישראל. עם זאת, שיעור העצמאיות בישראל נמוך יותר בהשוואה למדינות אחרות. באשר להשפעה של מדיניות על תופעת העבודה העצמאית, מצאנו שמשך חופשת הלידה, הרלוונטי רק לגבי שכירות ושכירים, אכן נוטה להוריד את שיעור העצמאיות (וגם העצמאיים); ככל שחופשת הלידה ארוכה יותר, קטן מספר העצמאים והעצמאיות. המשילות של המדינות השונות – למשל, מידת השחיתות וגודלה של "הכלכלה השחורה" הבלתי מדווחת – קשורה באופן חיובי לעבודה עצמאית, במיוחד עם שיעור הגברים העצמאיים, תוצאה המעידה על חשיבותה של סביבה עסקית שקופה. מנגד, עלויות שונות הקשורות בהקמתם של עסקים נמצאו כמשפיעות באופן שלילי על שיעור הגברים העצמאיים, בעיקר בעיסוקי "הצווארון הלבן". לעמדות שמרניות בקרב האוכלוסייה השפעה דומה.