המדרשים העיקריים לחמשת חומשי התורה ולחמש המגילות נקראים בשם הקבוצתי "מדרשי רבה". זאת אף שמדובר בחיבורים עצמאיים, שנכתבו בזמנים ובמקומות נפרדים ובידי אנשים שונים. אחדים ממדרשים אלה נחקרו ואף ראו אור במהדורות מדעיות או מדעיות-למחצה. מדרש "במדבר רבה" מורכב משני חלקים שונים, והוא המאוחר והפחות-מוכר שבכולם. מטרת מחקר זה הייתה הכנת מהדורה מדעית של מדרש במדבר רבה חלק א' (פרשות "במדבר" ו"נשוא"), שתראה אור בשני כרכים ובצירוף פירוש ומבוא נרחב. במסגרת המחקר הוקלדו רוב כתבי היד החשובים של המדרש וכן גרסת הדפוס הראשונה שלו. מדרש במדבר רבה חלק א' הוא, כאמור, מאוחר יחסית למדרשי רבה אחרים. על פי מסקנתי, המוצגת במבוא, נערך המדרש בפרובאנס במאה ה-12, אך הוא לא הגיע אל מעבר לפרובאנס ולצפון ספרד (קטלוניה וארגון) עד סמוך להופעתו במהדורות הדפוס הראשונות במאה ה-16: מהדורת קושטא ב-1512 ומהדורת ונציה ב-1545. במדרש לפרשת "במדבר" יש הבדל ניכר בין מהדורות הדפוס הקיימות לבין רוב כתבי היד של המדרש. כתבי היד העיקריים של המדרש מתפלגים לשני ענפי נוסח ראשיים: נוסח ספרד והנוסח שהיה מוכר (מעט) בצרפת ובאיטליה. כהכללה, כתבי היד הספרדיים נרחבים מעט מהאחרים, אך כתבי היד הצרפתיים והאיטלקיים הם לרוב מדויקים יותר. כתב היד שנבחר כבסיס למהדורה שלפנינו הוא כתב יד מינכן 97, שהועתק כנראה באיטליה במאה ה-15. כפי שהראיתי במקום אחר, לרשות המדפיסים בקושטא עמד עותק אחד בלבד, ועותק זה היה פגום וחסר. מדפיסי המדרש, בעלי דפוס קושטא הנודע, היו מגולי ספרד שהתיישבו באימפריה העות'מנית, ותלאות הגירוש והנדודים הביאו, כנראה, לכך שבידיהם לא נמצא אלא אותו כתב יד משובש. המהדורה המודפסת שהתקבלה הייתה, אפוא, משובשת אף היא. המהדורה החדשה תעמיד את הדברים על דיוקם ותאפשר למעיין להתאים בין שני המופעים העיקריים של המדרש לפרשת במדבר: הנוסח הנרחב של רוב כתבי היד, שאינו מוכר ברבים, ונוסח הדפוס המקוצר והמשובש – שהוא הנמצא ביסודן של רוב מהדורות הדפוס, והוא המוכר ברבים זה למעלה מ-500 שנה. אני תקווה שהמהדורה החדשה, ובעיקר המבוא והפירוש, יביאו תועלת רבה הן לחוקרי ספרות חז"ל, הן לחוקרי התרבות היהודית בימי הביניים, והן ללומדים ולמעיינים במדרש במדבר רבה שלא במסגרות המחקר.