בספרות הקבלית מופיעות דיאגרמות דמויות עצים הידועות כאילנות. האילנות הללו שימשו תוספות דקורטיביות לספרי המחקר שיצאו לאור בעשורים האחרונים אך כמעט ולא נדונו בספרים עצמם – וזאת למרות שהאילנות מהווים ז׳אנר ספרותי-קבלי חשוב בפני עצמו. הז׳אנר הזה, שעד כה הוזנח במחקר, ניצב במרכז עבודתי. תרשימי האילנות מציגים את האלוהות כפי שהיא הייתה מובנת על ידי מקובלים שונים מהמאה ה-13 ואילך. מכיוון שמקובלים נטו לדמיין את האלוהות בצורה די מכנית, טכנית ומורכבת, תרשימים אלה היו חיוניים לשימושים שונים בעשייה הקבלית: ללמידת קבלה והוראתה, לביצוע מדיטציה ולתפילה. התרשימים מייצגים באופן ישיר את ההדמיה החזותית של רעיונות קבליים מסוימים ושל מבנה האלוהות הקבלית בכלל. מכיוון שבתרשימים אלו שולבו טקסטים מתומצתים רבים הממוקמים במרחבים ספציפיים, הם עזרו למקובלים לזכור את משנתם. עם זאת, האופי הפתוח והלא ליניארי של התרשימים אפשר למקובלים לייצור ידע חדש תוך כדי עיון ושימוש בהם. התרשימים הקבליים מזכירים תרשימים גיאומטריים ואסטרונומיים, והסיבה לכך פשוטה: הם נוצרו על ידי אנשים שהכירו את גופי הידע הללו וראו בקבלה יישום של כללי המשחק המדעי הימי-ביניימי בהקשר של העולמות העליונים. בנוסף, המקובלים הניחו שהמבנה של הקוסמוס הינו אחיד, בין אם מדובר בגלגלים של כוכבי הלכת, ובין אם מדובר בספירות האלוהיות המקיפות אותם. למעשה, לא רק המקובלים ראו את עצמם כאנשי מדע: עד המאה ה-17 אנשי מדע מובילים כמו אייזק ניוטון נטו להסכים עם המקובלים ולהתעניין בעשייתם. יחד עם זאת, במאות האחרונות, במזרח אירופה ובעיקר בצפון אפריקה, סופרים העתיקו אילנות קבליים בתור קמעות. שאלת המחקר שהנחתה אותנו הייתה פשוטה למדי: מהם הדברים הללו? זוהי שאלה חשובה וכלל לא פשטנית בהתחשב בדלות המחקר עד לאחרונה. מי יצר את האילנות? מי עשה בהם שימוש וכיצד? מהי זיקתם לספרות הקבלית הטקסטואלית? ביקשתי לענות על כל השאלות האלה ועוד. במסגרת המחקר שלי יצרתי מסד נתונים המוקדש לאילנות הקבליים שעדיין הולך וגדל (Ilanot.haifa.ac.il). דרך אתר הספרייה של אוניברסיטת חיפה כבר ניתן לחפש תרשימים על פי קריטריונים מגוונים, מתקופות שונות ומאזורים שונים. העובדה שיש כיום במאגר מעל 500 פריטים מעידה על הישג עצום, מכיוון שרוב הפריטים הללו אותרו על ידי הצוות שלנו בצורה ידנית, תוך יצירת קשר עם עשרות ספרנים ואספנים ובחינת מאות כתבי יד רלוונטיים. חשובה לא פחות התרומה של הפרויקט לקידום מדעי הרוח הדיגיטליים בישראל.