בד בבד עם פיתוח טכנולוגיות חדשות על ידי החברה האנושית, יש צורך גם בחומרים חדשניים שישרתו טכנולוגיות אלה: חומרים שיוכלו לשמש בתעשיית התרופות, אריזות מזון, אלקטרוניקה, ועוד. אלא שכיום, על רקע השינויים האקלימיים, הזיהום הגובר של כדור-הארץ וריקונו ממשאבים חיוניים דוגמת נפט, יש למצוא דרכים חדשות לייצר את החומרים הללו באופן שלא יפגע בסביבה. פיתוח של תהליכים ״ירוקים״ מעין אלה דורש שימוש בחומרי גלם מתחדשים הניתנים למחזור, ושייצורם אינו גורם לפליטה ניכרת של חומרי לוואי בלתי רצויים כמו רעלים, גזי חממה וכדומה. דרך אחת מבטיחה להתמודד עם בעיה זו היא ללמוד מהטבע, שבו מתרחשים תהליכי יצירה ופירוק של חומרים כימיים באמצעות זרזים ביולוגיים הקרויים אנזימים. עלינו לפתח זרזים שמבצעים פעולות דומות בתהליך ייצור חומרים במעבדה. הזרזים המבטיחים ביותר מבוססים על קומפלקסים מתכתיים: חומרים המשלבים אטומי מתכת שאליהם קשורות מולקולות אורגניות הנקראות ליגנדות. תכנון של ליגנדות כאלה ופענוח של אופן כריכתן סביב אטומי מתכת שונים עשוי להוביל ליצירת קומפלקסים מוגדרים היטב, אשר יאפשרו ליצור תהליכים וחומרים בעלי חשיבות סביבתית. במחקר זה התמקדנו בזרזים שיאפשרו ייצור של פולימרים - חומרים פלסטיים המורכבים ממולקולות ענק. פיתחנו משפחות חדשות של זרזים שהובילו ליצירת חומרים פולימריים בעלי מבנים ותכונות פיזיקליות חסרי תקדים. כך למשל, ייצרנו חומר הקרוי פוליפרופילן אשר לו נקודת ההיתוך הגבוהה ביותר שדווחה מעולם, וכן פולימר מתכלה בעל יישומים ביו-רפואיים. אנו חוקרים כיום את היישומים האפשריים של חומרים אלה וחומרים אחרים.