אנו חיים בעולם תלת-ממדי. אף על פי כן, כאשר אנו מבצעים הדמיות מחשב עבור מערכות אמיתיות, נעדיף פעמים רבות להציג באופן מקורב את המערכת שאותה אנו חוקרים כאובייקט דו-ממדי ולעתים אף כאובייקט חד-ממדי, וזאת מטעמים של נוחות ויעילות. לדוגמה, ניתן להציג לוח דק דופן כמודל דו-ממדי, ומוט דק ניתן להצגה כמודל חד-ממדי. לעתים קיים צורך להציג מערכת כמודל שבו יש עירוב של ממדים שונים, למשל מודל שבחלקו האחד הוא תלת-ממדי ובחלקו האחר דו-ממדי, או מודל שבחלקו האחד הוא דו-ממדי ובחלקו האחר חד-ממדי. מודלים כאלה נקראים מודלים מעורבים או מודלים היברידיים. דוגמה לכך היא מבנה הגוף של מטוס טיפוסי: מרבית המבנה מורכב מרכיבים דו-ממדיים וחד-ממדיים (בקירוב), כגון לוחות ומוטות, אך ישנם חלקים קטנים - למשל אזורי החיבור של מספר מוטות - שאותם חייבים להציג כאובייקטים תלת-ממדיים. המחקר עסק במודלים מעורבים כגון אלו, ובפרט במודלים עבור בעיות של גלים אלסטיים שבחלקם הם דו-ממדיים ובחלקם חד-ממדיים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לפתח שיטות חישוביות לצימוד מודלים דו-ממדיים וחד-ממדיים. פיתחנו שתי שיטות חישוביות שונות לטיפול במודלים היברידיים המערבים מודל דו-ממדי ומודל חד-ממדי. פיתוח השיטות הללו כלל שלושה שלבים. השלב הראשון היה שלב קונספטואלי, שבו השתמשנו בשיטות קיימות שפותחו עבור בעיות מסוג אחר, והתאמנו אותן למטרתנו. בשלב השני יישמנו את השיטות בתכניות מחשב. השלב השלישי כלל יריעה רחבה של ניסויים שבוצעו באמצעות אותן תכניות מחשב, במטרה לתקף את השיטות המוצעות ולהעריך את הצלחתן בפתרון בעיות היברידיות שבהן הצימוד הוא בין מודל דו-ממדי למודל חד-ממדי. הראנו כי ביצועי השיטות היו מדויקים מאוד. לאחר מכן השתמשנו בשיטות הללו ופתרנו בהצלחה מספר בעיות גלים היברידיות, בהן הצימוד הוא בין מודל דו-ממדי למודל חד-ממדי, בדרגות קושי שונות. בנוסף, השווינו את התוצאות שהניבו שתי השיטות שלנו לשיטה שלישית שהוצעה קודם לכן על ידי חוקר אחר ודנו ביתרונות היחסיים של השיטות שלנו.