שמירת יציבות הגנום – מולקולת הדנ״א – חשובה לקיום חיי התא ולמניעת הפיכתו לתא סרטני. גנום התא מותקף כל העת על ידי גורמי נזקים פיזיקליים וכימיים המסבים נזק לדנ"א. מרבית הגורמים המזיקים באים מתוך התא עצמו ונוצרים בו ללא הרף כתוצאה מחילוף החומרים הנורמלי. תיקונם של הנזקים והחזרת מבנה דנ"א לתקנו מבוצעים על ידי מערכת מסועפת של חלבונים המופעלת בעקבות גרימת הנזק. פגמים חמורים במערכת זו, כגון אובדנם של חלבונים הממלאים בה תפקידים חיוניים, גורמים למחלות תורשתיות קשות הכרוכות, בדרך כלל, בנטיית-יתר לסרטן ובניוון של רקמות שונות בגוף. אנו סבורים כי פגמים קלים יותר במנגנוני שמירת יציבות הדנ"א מזרזים תחלואה כללית יותר כגון מחלות כרוניות שונות ומאיצים את קצב ההזדקנות. במחקרנו יצרנו זני עכברים שבהם שולבו פגמים גנטיים בגנים המייצרים שני חלבונים המעורבים בשמירת יציבות הגנום. צירופים שונים של מוטציות בשני הגנים הללו הובילו למגוון תופעות, החל ממוות עוברי וכלה בקיצור ניכר של תוחלת החיים, ניוון עצבי וריבוי תחלואה בסרטן. לאחד הצירופים הגנטיים שיצרנו בעכברים יש צירוף גנטי זהה באוכלוסיות האדם. על סמך תוצאות המחקר בעכברים, אנו סבורים כי לבני אדם עם צירוף גנטי זה צפויה תוחלת חיים קצרה, והם צפויים ללקות בגיל צעיר בתחלואה האופיינית לבני אדם מבוגרים. עבודתנו פותחת פתח לזיהוי תרומתם של פגמים בשמירת יציבות הגנום לתחלואה הכרונית בבני אדם, והיא מאירה היבט גנטי חשוב ולא מוכר של בריאות הציבור.