תרדמה היא תופעה ביולוגית שבה יצור חי שוקע במעין קיפאון או עצירה ממושכת של חילוף החומרים וההתפתחות. מצב זה מאפשר לו לשרוד בתנאי סביבה עוינים כגון יובש, קור או חום. כאשר תנאי הסביבה משתנים, האורגניזם מתעורר מהתרדמה ומחדש את פעילותו. התרדמה מופיעה במספר רב של אורגניזמים, מחיידקים ועד ליונקים. ברמה התאית, היא מתאפיינת בהפסקת החלוקה של גרעין התא (האברון בתא שבו נמצא הדנ"א) ובירידה בקצב חילוף החומרים. תרדמה בשלבי ההתפתחות העובריים ידועה גם היא במגוון יצורים חיים, מחסרי חוליות מיקרוסקופיים ועד בעלי חיים גדולים ומורכבים יותר, ובהם יונקים. יצורים מקבוצת הזואופלנקטון – אורגניזמים זעירים החיים במקווי מים – מסוגלים לייצר "צורות רדומות" כגון ביצי קיימא או ציסטות. צורות אלה נוצרות ברבייה מינית לפני הופעת התנאים הסביבתיים המגבילים, והן מסוגלות לשרוד בקרקעית מקווי מים במשך עשרות ואף מאות שנים (בדומה לזרעי צמחים). אנו חקרנו את תופעת ביצי הקיימא באורגניזם מקבוצת הזואופלנקטון הנקרא גלגלית (רוטיפרה) ושמו המדעי Brachionus plicatilis. בעזרת שיטות מתקדמות של מיפוי גנים, חלבונים וחומרים שונים הנוצרים בחילוף החומרים של התא, מתאפשרת הסתכלות רחבה, חדשה ומעמיקה על מכלול רחב של שינויים ומנגנונים פיזיולוגיים ומולקולריים המתרחשים במהלך התרדמה של ביצי קיימא. מצד אחד, מנגנונים אלו אחראים על הפסקת פעילויות חילוף החומרים וההתפתחות. מצד אחר, הם מאפשרים יציאה מהירה מהתרדמה בעת הגיע האות על שיפור בתנאי הסביבה, כדי שהאורגניזם ינצל אותם להתפתחות מהירה ולרבייה. ממצאים אלו מרחיבים את הידע הקיים על תופעת התרדמה. לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות מעשיות בשיפור גידול פגיות של דגי ים, מאחר שגלגליות משמשות כמזון הבלעדי בשלבי הגידול הראשוניים של דגי ים בחקלאות המים. במחקר מן השנים האחרונות ביצעו חוקרים בארה"ב השראה של תרדמה בעוברי יונקים, כדי לחקור את תהליך ההתמיינות של תאים בעובר. לתופעת התרדמה יש אפוא השלכות רבות, והבנתה יכולה לתרום בתחומים שונים של הביולוגיה והרפואה.