מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


כיצד השפיע התכנון העירוני בתקופת המנדט על התפתחות הערים בישראל?
תכנון עירוני הוא אחת הירושות הרבות שהותיר המנדט הבריטי למדינת ישראל. חוקרים סקרו את היחס בין שימור לפיתוח, בין ערים עתיקות ליישוב החדש ובין עירוניות למפעל החקלאי בתקופה זו
עשרות התוכניות העירוניות שהוכנו בפלשתינה המנדטורית אחראיות במידה רבה לעיצובן של ערי ישראל עד ימינו-אנו. התוכניות שיקפו את עמדתה של בריטניה ביחס לארץ ישראל, כביתה של אוכלוסייה מקומית מסורתית שיש לטפח, מחד גיסא, וכארץ מאחז אימפריאלית, מאידך גיסא. התוכניות אף נתנו ביטוי ליחסי הכוחות בין שתי האוכלוסיות שהתגוררו בערים: יהודים וערבים. מטרת המחקר העיקרית הייתה לחשוף היסטוריה תכנונית עשירה ומורכבת, ובכלל זה את מטרותיהם הגלויות והסמויות של מתכנני הארץ ושל האוכלוסיות השונות שתרמו באופן ישיר לפיתוח ערי הארץ באותה תקופה. המחקר כלל עבודה בארכיונים ארציים, עירוניים וזרים; סקר של עיתונות התקופה בשלוש שפות; ואיסוף תוכניות ומפות עירוניות. ממצאי המחקר מאורגנים בשלושה נושאים, המתייחסים אל קהילות הארץ ובוחנים את יחסי הכוחות ביניהן: * בין תכנון לשימור ובין ישן לחדש: תכנונן המנדטורי של ערי הארץ; * העיר העתיקה והיישוב החדש; * העיר הציונית: היישוב היהודי והערים החדשות. עכו וטבריה מייצגות את הסתירה המובנית בין האינטרסים הבריטיים ביחס לערי מורשת היסטורית וארכיאולוגית, לבין יחסה של הציונות אל עריה העתיקות של הארץ ככלי להתחדשות לאומית. כערים עתיקות שנמצאו תחת חסותו של המנדט, הן טבריה והן עכו זכו למאמצי שיקום ופיתוח. "תוכניות שיפור" מקומיות ניסו לאזן בין שימור הקיים לבין פיתוח עתידי. בד בבד, העניין היהודי בשתי ערים אלו הלך וגבר. תכנונה של טבריה כעיר יהודית הלך וצבר תאוצה, והשפעות רבות ניכרות גם בתכנונה הרשמי של עכו. נתניה ועפולה מייצגות את תופעת ההתחדשות העירונית היהודית, שמחקרה אף הוא לוקה בחסר. התנועה הציונית הייתה בעיקרה מפעל חקלאי, ששאף ליצירת חברה מודרנית בסביבה כפרית. עם זאת, רוב העולים לארץ בשנות המנדט התיישבו בערים. קומץ ערים חדשות הוקמו מן היסוד, ומושבות ושכונות גנים הפכו אט-אט לערים. אך בשל הצל הכבד שהטילה האידאולוגיה הציונית, רוב הערים החדשות לא זכו מעולם למחקר הולם, ומלבד תל אביב, התפתחותן המוקדמת של ערי הארץ החדשות עודנה עלומה. מטרות הקמתה של עפולה, "עיר העמק", מוכרות, אך עקרונותיו של ריכרד קאופמן בתכנון העיר מוכרות הרבה פחות. קאופמן הציע לעצב את דמותה של עפולה כעיר תעשייתית, צפופה ויעילה. ואולם, התוכניות הגדולות לעיר הכזיבו, וניתן לומר כי הניסיון המוביל להקים עיר יהודית בתקופת המנדט היה כישלון חרוץ. נתניה, לעומתה, הצליחה ואף יותר. נתניה מציגה ערכים עירוניים וחברתיים שונים לגמרי. מרגע שהוחלט על הפיכתה של המושבה נתניה לעיר, נועדו לה גדולות ונצורות בתחום התיירות והקיט, והיא הצליחה והגשימה את ייעודה, כמתואר בעשרות העלונים שהוציאו ארגונים שונים. ייתכן כי בין עקרונות התכנון של עפולה לאלו של נתניה מצויה דמותה של העיר העברית החדשה.