הרבה מטרות - למשל, הורדת חמישה קילו בתוך חודשיים - תחומות בזמן. אנו מציעות שהאופן שבו מרווח הזמן הזה מתואר - באמצעות פרק זמן ("בתוך חודשיים מהיום") או באמצעות תאריכים ("מהיום עד ה-17 בנובמבר") - משפיע על ההחלטה אם לנסות להשיג את המטרה. אנו מציעות שתיאור באמצעות תאריכים משפיע לרעה על ההחלטה אם לנסות להשיג את המטרה, שכן הוא מעלה למודעות לוחות זמנים, וגורם לאנשים לחשוב על משימות אחרות שעליהם לבצע בתאריכים המוזכרים, ולהתמקד באמצעים - אשר בדרך כלל דורשים מאמץ - הכרוכים בהשגת המטרה. תיאור באמצעות פרקי זמן, לעומת זאת, אשר פעמים רבות מתייחס ל"נתח" זמן - לדוגמא, חודשים - עשוי לגרום לאנשים לחשוב פחות על מה שעתיד לקרות במהלך אותו מרווח זמן, ובמקום זאת להתמקד יותר בתוצאה - הרווחית בדרך כלל - של השגת המטרה. כתוצאה, אנו מנבאות כי סביר יותר שאנשים יאמצו מטרות כשמרווח הזמן המוקדש להשגתן מתואר באמצעות פרק זמן, ולא באמצעות תאריך. בדקנו את השערותינו על ידי שני מחקרי חלוץ, שבעה ניסויים, ושני ניסויי המשך. ביתר פירוט, ניסויים שערכנו הראו כי יותר אנשים מוכנים לנסות להשיג מטרות של ירידה במשקל, חסכון ולמידה כאשר מרווח הזמן המוקדש להשגת המטרה מתואר באמצעות פרק זמן לעומת תאריך. ניסויים אחרים הראו כי כאשר אנשים שוקלים מטרה המתוארת באמצעות פרק זמן הם פחות מושפעים מעלייה במאמץ הנדרש לצורך השגת המטרה, וכי הם יותר ממוקדים בתוצאות לעומת באמצעים להשגת המטרה. ניסויים נוספים הראו כי תיאור מטרות באמצעות פרק זמן מקדם את אימוץ המטרות הללו רק כאשר התוצאות ארוכות-הטווח של המטרה הן חיוביות ומרווח הזמן המוקדש להשגת המטרה הוא יחסית קצר. לסיכום, אף על פי שנראה כי האופן שבו מרווח זמן מתואר הוא דבר חסר חשיבות, עשויות להיות לו השפעות מרשימות על החלטות הקשורות להשגת מטרות.