יזמי מדיניות הינם אינדיבידואלים המנצלים הזדמנויות על מנת להשפיע על מדיניות ציבורית בהתאם למטרותיהם – מבלי שיהיו ברשותם מלוא המשאבים הדרושים להם להשגת מטרות אלו בכוחות עצמם. על מנת לעצב מציאות חדשה הם מאמצים רעיונות ואסטרטגיות חדשניים ומיישמים אותם. בין אם הם מגיעים מהסקטור הפרטי, הציבורי או השלישי (הכולל את הארגונים הפועלים ללא כוונת רווח), הם מוכנים להשקיע ולסכן את המשאבים השונים שברשותם – זמן, אנרגיה, מוניטין ואפילו משאבים חומריים – בתקווה לתמורה עתידית שתניב להם המדיניות הציבורית שאליה הם שואפים. בשונה ממרבית המחקרים בתחום המדיניות הציבורית, תיאוריית יזמי המדיניות שמה את עיקר הדגש על האינדיבידואל, השחקן המכריע, האקטיבי והבודד כמי שבלעדיו כל שינוי במדיניות לא היה מתרחש. תיאוריית יזמי המדיניות מכריחה אותנו ללכת אל מעבר להסברים הקשורים להסדרים המנהליים והחוקיים או לפעילותן של קבוצות. דגש זה חשוב מאוד, שכן למרות שבמרבית שינויי המדיניות אין המציאות מתעצבת כתוצר של פעילות של יחידים, במקרים רבים לא ניתן להבין את תוצאות המדיניות מבלי להצביע על יזמי מדיניות ולנתח את המטרות, החסמים, השאיפות והאסטרטגיות של אנשים נחושים אלו. מטרת המחקר היא פיתוח התיאוריה הקיימת אודות יזמי מדיניות, בדגש על התנאים ליזמות מוצלחת ועל הבנת המוטיבציות, החסמים והאסטרטגיות של יזמים אלו. על מנת לפתח את התיאוריה מחד גיסא, ולהבין טוב יותר מאידך גיסא את המתרחש במספר תחומי מדיניות בישראל, פרויקט המחקר ניתח שלושה תחומים מדיניות בישראל: מדיניות בריאות, מדיניות חוץ וביטחון ומדיניות אנרגיה. נערכו מחקרים על יזמי מדיניות בתחומים אלו, והממצאים מכל מחקר שימשו כבסיס לתיאוריה המנבאת את הגורמים העשויים להוביל ליזמות מדיניות מוצלחת. בהתבסס על תחומי מדיניות אלו, המחקר מצא כי חמישה גורמים עיקריים מנבאים הצלחה של יזמי מדיניות. בעוד חלק מגורמים אלו הינם חיצוניים ליזם, מרביתם קשורים ליכולותיו האישיות ולכישוריו החברתיים והפוליטיים. הגורם הראשון, ואולי החשוב מכול, הוא זיהוי חלון הזדמנות וניצולו. קריאה נכונה של המפה החברתית והפוליטית ותזמון נכון סייעו ליזמים שונים בישראל לקדם מדיניות רצויה. הגורם השני הוא גיוס תמיכה של שחקני מפתח – במיוחד במצבים שבהם ההתנגדות לשינוי והרצון לשמר את הסטטוס-קוו בקרב שחקנים בזירה הם ניכרים. הגורם השלישי הוא נכונות לפשרה ונכונות לוותר על התפל ולהתמקד בעיקר. הגורם הרביעי הוא יכולות וכישורים פוליטיים. הצלחתם של היזמים מבוססת לרוב על שכנוע, פשרה ופרגמטיזם – הנוגעים גם ליכולתם להבין את צורכיהם של אחרים. הגורם החמישי הוא נכונות לקחת סיכונים מחושבים.