באילו תנאים פגיעות אנושית יכולה לשמש כוח מניע לתהליכים חברתיים של שינוי? המחקר שלי, שבין היתר ביקש לענות על שאלה זו, הראה כי פגיעות היא אכן בסיס עשיר להסבר של סוגיות אתיות ופוליטיות. מאחר והדיון בפגיעות הוא חדש, המחקר תרם לגיבוש הדיון הפילוסופי בפגיעות תוך שהוא משרטט את הסוגיות המרכזיות, הדילמות והאתגרים של הצבת פגיעות כיסוד של מחשבה בתחום המוסר. במסגרת המחקר, השוויתי בין האופנים שבהם מסורות מחשבתיות שונות מתייחסות לפגיעות והראיתי את המחלוקות ויחסי הגומלין ביניהן. המחקר עשה שימוש במושג הפגיעות שפיתחתי בכדי לדון בשני מקרי מבחן. הראשון הוא בתחום פתרון הסכסוכים. המחקר מראה כי התייחסות להיבטים של פגיעות הנובעים מהיסטוריה של סכסוך אלים מאפשרת להבין בצורה טובה יותר חלק מהמכשולים שבתהליכי פיוס. התייחסות לפגיעות כמרכיב הכרחי במוכנות לקחת סיכון מאפשרת בנייה יציבה יותר של תהליכי פיוס. מקרה המבחן השני בו דן המחקר הוא האימהות. המחקר מראה כי עמדת האימהות מעוצבת על ידי שלושה ממדי פגיעות; חלקם נובעים מהמעמד החברתי שיש לאימהות בחברה גברית וחלקם מעצם המחויבות האתית של אימהות לרווחתם ושלומם של ילדיהן. המסקנה מניתוח זה היא כי שינוי במעמד החברתי-פוליטי של האימהות מחייב התייחסות לפגיעות זו כחלק מהתשתית הערכית של חברה מתוקנת.