אחת מהשאלות המרכזיות המועלות במסגרתם של סכסוכים ארוכי-טווח, חמורים ואלימים ברחבי העולם היא השאלה מדוע הקבוצות היריבות אינן מצליחות להגיע לפתרון מוסכם, אפילו כשפתרון הסכסוך נראה מובן מאליו וקל להשגה לאנשים מבחוץ. במסגרת פרויקט מחקר בן ארבע שנים בחנו את השאלה הזו. ההשערה שלנו הייתה שאף שהמחלוקות בבסיסם של סכסוכים כאלו הינן אמיתיות ולעתים קשות לגישור, החסמים הסוציו-פסיכולוגיים – חסמים שמשלבים יסוד חברתי ופסיכולוגי – שמלווים את המחלוקות הללו משחקים תפקיד מרכזי בדיכוי ומניעת התקדמות לעבר פתרון הסכסוך בדרכי שלום. חסמים אלו מהווים מכשולים משמעותיים לתחילת משא ומתן והגעה להסכם, ומסיבה זו שמנו לעצמו למטרה גם להבין האם ואיך ההבנה של החסמים הללו עשויה לתרום לפיתוחן של התערבויות פסיכולוגיות לקידום פתרון סכסוכים. כדי לענות על השאלות הללו, חזרנו לאורך מספר שנים לאותו מדגם מייצג של יהודים ישראלים בשלבים שונים של הסכסוך, כולל תקופה של רגיעה יחסית ותקופות של אלימות קשה, כמו מלחמה. המחקר המקיף הזה והניסויים המשיקים הנוספים שנערכו במסגרת הפרויקט בחנו ארבעה סוגים שונים של חסמים סוציו-פסיכולוגיים: הטיות קוגניטיביות ומוטיבציוניות, השקפות עולם כלליות, אמונות אידיאולוגיות ספציפיות ביחס לסכסוך והרגשות שמזינים את הסכסוך. ממצאי הפרויקט האירו את דרכי הפעולה של החסמים הללו. לדוגמה, תחושת פחד ארוכת טוות של אנשים בסכסוך הטתה את איסוף המידע שלהם כך שהם אספו פחות מידע על פתרון אפשרי לסכסוך, בעוד שתחושת תקווה ארוכת טווח הטתה את עיבוד המידע שלהם לטובת מידע מסוג זה. על פי הממצאים, החסמים הללו קיימים אפילו בקרב ילדים מאוד צעירים, כאשר האמונות האידאולוגיות התומכות בסכסוך מתגלות גם במערכת האמונות של ילדי גן ובית ספר יסודי. ממצאי המחקר גם הראו כיצד סוגי החסמים השונים עובדים יחד, כאשר אנשים במקומות שונים על פני הציר האידיאולוגי, למשל, נוטים לחוות רמות שונות של סנטימנטים רגשיים ארוכי טווח, ונוטים גם להגיב באופן שונה לאור חוויות רגשיות קצרות טווח. לבסוף, המחקר הצליח לפתח ולתקף טכניקות ספציפיות להתגברות על החסמים הללו, כאשר כל טכניקה תוכננה על בסיס המבנה הפסיכולוגי של החסם אליו היא מתייחסת. לדוגמה, אחד הממצאים הראה שלהטיה הפסיכולוגית הנקראת ראליזם נאיבי – הנטייה של בני אדם להאמין שהדרך בה הם רואים דברים היא הנכונה, ושכל מי שלא מסכים איתם מוטה בשל בורות או אינטרסים אישיים – יש חלק מרכזי בסגירות של אנשים למידע על הנרטיב של היריב בסכסוך. במסגרת המחקר פותחה טכניקה שנועדה להעלות את הטיית הראליזם הנאיבי למודעותם של אנשים. התברר שמודעות שכזו פתחה אנשים למידע חדש על הסכסוך מנקודות מבט שונות. במסגרת המחקר בוצעה סקירה מקיפה של טכניקות פסיכולוגיות מסוג זה והוצעו כיוונים חדשים לפיתוחן של טכניקות פסיכולוגיות בעתיד, לאור ממצאי הפרויקט הנוכחי.