הנזקים הרפואיים והכלכליים הנובעים מבעיית העמידות לחומרים האנטיביוטיים הקיימים מחייבים, היום יותר מאי פעם, הערכות מחודשת ופיתוח אלטרנטיבות הולמות. מבחינה זו, חומרים הפועלים לשינוי התכונות של רקמת התא החיידקי שפוגע בגוף נחשבים לאופציה מבטיחה בשל יכולתם לפגוע בו-זמנית בסדרה ארוכה של תהליכים חשובים להתפתחות החיידק ולמעשה מקשים מאוד על יכולתו לפתח עמידות נגדם. מטרת המחקר שלנו הייתה לבדוק את הפוטנציאל הטמון במשפחה של חומרים שפיתחנו במעבדתנו שהינם דמויי פפטידים - שרשראות קצרות של חומצות אמינו, יחידות המבנה הבסיסיות של החלבונים המרכיבים את גופנו. חומרים אלה, המכונים אוק(OAC) מחקים את פעולתם של חלבוני מערכת החיסון. במהלך המחקר הכנו גרסאות חדשות של חומרים מסוג אוק על מנת לזהות מועמדים מבטיחים לטיפול במחלות זיהומיות. ואכן, זיהינו מספר גרסאות של חומרי אוק בעלות פוטנציאל ליישומים ביו-רפואיים מגוונים. כך למשל, זיהינו חומר מסוג שבנוכחות תאים פאגוציטיים - תאים הבולעים גורמים זרים בגוף - הוא זוכה לתכונות אנטי-דלקתיות שמאפשרות לו - במנגנון שעדיין אינו מובן לפרטיו - לרפא זיהום חיידקי בעכברים. נגזרת אחרת של אוק הצליחה להרוג במהירות וביעילות מרשימים מגוון חיידקים הגדלים במצעים שונים, כולל ברוק האנושי. לבסוף, גרסת אוק שלישית לא הראתה שום פעילות אנטיביוטית, לכאורה. אולם, באופן מפתיע, אוק זה גילה יכולת מרשימה מאוד לסייע לעכברים להתגבר על מוות שנגרם על ידי חיידקים מסוימים. לסיכום, ממצאים אלו תומכים בפוטנציאל של האוקים לאפשר פיתוח אלטרנטיבות חדשות לחומרים האנטיביוטיים הקונבנציונליים.